​בשבוע שעבר קיימתי שיחת משוב עם ראש הצוות שלי. יצאתי מאוכזב. אני מרגיש שלא מעריכים אותי מספיק במקום העבודה. בא לי פשוט לקום ולעזוב... מה לעשות?







כבר לפני כ-150 שנה זיגמונד פריד, הפסיכואנליטיקאי הידוע, אמר כי "אהבה ועבודה הן הבסיס לאנושיותנו." אחד הצרכים הבסיסים החשובים להתפתחותנו בדרך למימוש העצמי הינו הצורך בהערכה. ולכן ניתן בהחלט להבין את תחושות האכזבה והתסכול העולות בך.

כולנו זקוקים לקבל משוב חיובי על המאמצים וההשקעה שלנו. ואנו רוצים לחוש שמישהו רואה אותנו ויודע להעריך את פועלנו, להוקיר אותנו ולהכיר בנו. בכדי שנחוש במיטבנו אנו צריכים להרגיש נחוצים ומועילים, תורמים, זוכים ביחס אישי, חשים תחושת שייכות למקום ממנו אנו יכולים להתפתח ולצמוח.

אחת התכונות החשובות ביותר לאושרנו הינה הערכה עצמית. ולכן איננו יכולים להשאיר את האחריות לספק מרכיב בסיסי זה בידי האחרים בלבד. אמנם הערכה עצמית מושפעת במידה רבה מתגובות הסביבה. אך מתברר, כי אף אחד לא יכול לגרום לך להרגיש נחות מבלי שתשתף עימו פעולה...הערכה חיובית עצמית מתחילה בראש ובראשונה בך!!!

אז מה ניתן לעשות ?



לשמור על קדירה מלאה- וירג'יניה סאטיר השתמשה במטפורה של "קדירה" לתיאור הערך העצמי. כאשר הקדירה הפנימית שלנו מלאה, אנו גדלים כאנשים היודעים לקבל את עצמנו ואת הזולת באופן חיובי. אך כאשר הקדירה הפנימית שלנו ריקה, אנו עסוקים כל העת באופן שבו אחרים מעריכים אותנו. הדאגה והאחריות לשמור על קדירה מלאה מוטלת עלינו. האם אתה מעריך את פועלך? האם אתה יודע להצביע על החוזקות שלך? אם היית ראש הצוות שלך – מה אתה היית אומר לעצמך? האם יש תחומים נוספים בחייך שאתה חש מוערך?





הערכה עצמית מבוססת על קבלה עצמית, כפי שהננו, ללא שיפוטיות תוך שאיפה להתקדמות. יש המדמים הערכה עצמית חיובית ל "מערכת החיסון של התודעה"- המאפשרת לנו להיות פחות פגיעים, לעמוד מול ביקורת, לפתח עמידות והתמודדות מול אתגרים. ולכן כל-כך חשוב ללמוד לאהוב את עצמנו. אחרת "הערכה עצמית נמוכה זה כמו לנהוג בחיים כשבלם היד משוך למעלה." (מלץ).

שינוי מחשבתי- לא פעם אנו נשאבים לטעויות חשיבה כגון– "הכל או לא כלום"- האם העובדה שראש הצוות לא פירגן לך בשבוע שעבר מעידה בהכרח שכולם בעבודה לא מפרגנים? האם תמיד הוא לא מעריך אותך או שאולי מדובר באירוע נקודתי?





שים לב באלו מילים אתה משתמש ומעצב את מחשבותיך ורגשותיך, אולי כדאי לעבור משפת החמ"ץ לשפת הער"ך- במקום "אני חייב/מוכרח/ צריך לקבל משוב חיובי "- נסה לומר "עדיף/ רצוי /כדאי שאחוש טוב יותר במקום עבודתי". זה נראה אולי שינוי קוסמטי קל אך הוא עשוי להפחית את עוצמת התסכול והאכזבה ולשים דברים בפרופורציות.

להתחיל דף חדש- האפשרות לעבור למקום עבודה חדש מבטאת כמיהה שהנה, הנה, יש מקומות שידעו להעריך את הכישורים שלך. יתכן מאד ואתה צודק. איננו חייבים להישאר במקום בו אנו חשים תסכול או חוסר הערכה. יחד עם זאת, כדאי שנזכור כי גם כאשר אנו מדפדפים בספר לעמוד חדש- מובאים לפניו פרקים ודפים קודמים. ולכן שינוי מקום עבודה אינו מבטיח לך בהכרח ששם הכל יהיה מושלם..





ברר עם עצמך- מה יכול לסייע לך לחוש טוב יותר במקום עבודתך הנוכחי?





אנשים בעלי הערכה עצמית גבוהה מסוגלים לבוא מעמדה כנה ופתוחה, הם אינם חוששים להביע את תחושותיהם ומחשבותיהם, מקדמים בברכה את הבהירות ולא חוששים ממנה. אולי שיחה יזומה מצידך עם ראש הצוות תוכל להביא לשינוי במצב? יתכן וישנם דברים "המובנים מאליו" שהינך מבצע בעבודתך, שראוי שיקבלו "יחסי פרסום ושיווק" טובים יותר וכדאי להדגישם?

הקול של הלב וההיגיון- במצבים של אכזבה ותסכול, אנו לעיתים פועלים מהרגש-מהמקום הפגוע. כדאי שנציב לפנינו "תמרורי עצור", ולא נגיב רק מ"הבטן". דאג להתייעץ ולשתף אנשים שונים המכירים אותך ורוצים בטובתך. אמנם באחריותנו לדאוג להשגת יעדינו אך כדאי שזה יעשה מתוך שיקול דעת ,שקלול אילוצים ומשתנים שונים וניתוח מעמיק של האפשרויות העומדות לרשותנו.

במהלך השנה האחרונה בעלי הפחית כ-20 ק"ג ממשקלו. זהו שינוי משמעותי וחשוב מבחינה בריאותית, אבל אני מרגישה שהשינוי השפיע על תחומים נוספים. מבן זוג זורם שאוהב לאכול ולבלות הוא נעשה טיפוס נוקשה, שמקפיד על פעילות גופנית ותפריט של אוכל בריא בלבד ועסוק במראה החיצוני שלו. למען האמת, אני מתגעגעת קצת לבעל השמנמן שאוהב לאכול במסעדות ולנוח. כשאני אומרת לו שהוא מגזים- הוא טוען שאני לא מפרגנת, ומעיר לי על הרגלי האכילה שלי. מה לעשות?
רובנו מאמינים בחשיבות ערך השמירה על אורח חיים בריא. אך לא כולנו נחושים לממשו. ובדומה לקיומם של ערכים נוספים בחיינו – עשויים להתפתח בין בני הזוג קונפליקטים שונים בנוגע לביטוי הערכים בחיי היומיום.

מחקרים רבים עוסקים באופן שבו החברה מתייחסת לאדם על סמך המראה החיצוני שלו. לא ניתן להתעלם מכך, שהשפעה זו אינה רק מצד הסביבה. לדימוי הגופני ישנה השפעה רבה גם על ההתנהלות שלנו. האופן שבו אתה תופס את הופעתך החיצונית בא לידי ביטוי בדרך שבה אתה משוחח עם אנשים, צורת ההליכה והישיבה שלך ועוד. אפילו פריטי הלבוש (טרנינג זרוק או חליפה מחויטת) משפיעים על האופן בו תיגש למשימה. ולכן מובן מדוע הפחתת המשקל המשמעותית של בעלך מכוונת את הזרקור הפנימי והחיצוני להיבט הגופני.

נראה, שבעלך מצוי כעת בתהליך אינטנסיבי וממוקד, בו סימן לעצמו מטרה והוא חש מחויבות רבה להשיגה ולשמור עליה. במהלך תקופת השינוי אנו מתייחסים ברצינות לכל פרט ופרט ונוטים להתבונן בראיה דיכוטומית של "שחור או לבן".

שמירה על אורח חיים בריא משליכה במידה רבה על ההתנהלות היומיומית המשפחתית והזוגית ועשויה לייצר נקודות קונפליקט רבות,כגון- האוכל שנכניס או נעדיף שלא להכניס הביתה, אופי הבילוי, כמות הזמן שנקדיש לספורט וכו'. לעיתים לוקח זמן להגיע לנקודת איזון. חשוב לגלות סבלנות ועידוד לתהליך לצד תיאום ציפיות הדדי .

חשוב שנזכור כי במהלך השנים אנו משתנים. סעיפים שונים ב"חוזה הזוגי הלא כתוב" מקבלים תפנית, מתעגלים, נמחקים, מטשטשים. זה עשוי לבוא לידי ביטוי בהרגלים שונים, בתחום הדתי, בשינויים אישיים בתחום הקריירה, בהופעה החיצונית ועוד... איננו בדיוק אותם האנשים שהיינו, כשהכרנו בתחילת הדרך. זהו חלק טבעי ממסע החיים וההתפתחות האישית.

בדומה להליכה משותפת במסע- חשוב שמדי פעם נתאם צעדים, נעניק לבן הזוג את המרחב שהוא זקוק לו. יהיו רגעים ,שלמרות, שאולי היינו מעדיפים לבחור במסלול שונה, נבין שעדיף להתפשר וכדאי לפסוע יחד בשביל המשותף.



אז.. מה ניתן לעשות?



תגובות שרשרת- את רואה את בעלך צמוד לתפריט היומי ובראשך עוברת אולי המחשבה – "מה יהיה? עד מתי הוא יקפיד ככה?" מחשבות אלו מעוררות רגשות דאגה, תסכול (אולי קנאה?) במידת המחויבות שלו לעניין. הרגישות שלך לשינוי בהתנהלותו מביאה אותך לשים לב במיוחד לפעולות אלו ולצד מילה טובה את עשויה לומר :" כל הכבוד אבל...אתה מגזים".

ומכאן "כדור השלג" עשוי להתגלגל- בעלך עשוי לפרש את האמירה שלך כחוסר שביעות רצון ויטען שאת לא מפרגנת. לכן חשוב שנשים לב לפרשנויות ולתחושות שלנו ושל הזולת, אולי נציע פרשנויות נוספות וננסה להתבונן על התמונה הכוללת.



שיתוף - נשתף את בן הזוג בתחושות, ברצונות, בתסכול, בקושי לצד הנכונות לקבל ולהבין.



לא רק לוותר- זה אולי יישמע מוזר- אבל בזוגיות טובה חשוב לא רק לוותר. כל אחד מבני הזוג מביא עימו לקשר את אישיותו, ערכיו ועמדותיו במטרה ליצור שילוב ופסיפס צבעוני וייחודי. במערכת יחסים בריאה חשוב לשמור על עצמי בתוך הקשר , לבטא את רצונותיי וצרכיי, ולא רק להתאים עצמי לאחר. מצבים של ויתור או הימנעות מכניסה לקונפליקט עלולים להביא להצטברות של תחושות כעס ותסכול. חשוב שכל אחד יבטא את רצונותיו ועקרונותיו במערכת המשפחתית והזוגית לצד אינטרס לשמור על איזון הדדי ולכבד את צרכי הזולת. ולכן- אמרי לבעלך שזה נהדר שהוא מכניס ללוז היומי פעילות גופנית- ובנוסף חשוב שיפנה זמן עבורכם. צאו למסעדה, ואולי הפעם תזמינו סלט, הרי האוכל הוא רק תירוץ לשבת וליהנות ביחד.



לחשב מסלול מחדש- חישבו יחד -מה חשוב לכם לשמר? מה הייתם רוצים לעדכן? מה כדאי לשנות ולשפר? ואולי זו תהיה הזדמנות לסגל אורח חיים בריא יותר.

לסיום- זה באמת לא פשוט לשנות גזרה (תרתי משמע) ולבצע התאמות מחודשות, שלא בחרנו בהן מלכתחילה. אולם בידינו הבחירה במה להתמקד- בשוני, בקונפליקט, במה שאולי היינו מעדיפים שיהיה או ביופי הקיים בשונות, באיזון ההדדי, בשיתוף וביכולת לכבד זה את זה.






שח"ל 6 כפר סבא​


054-4798064​


שלח

שם מלא


שדה חובה

מייל


שדה חובה

טלפון


שדה חובה

הודעה


שדה חובה

צרו איתי קשר
בכל שאלה ובקשה אל תהססו לשלוח לי הודעה..

mosesnaama@gmail.com


נעמה מוזס

טיפול זוגי ואישי CBT


שינוי גזרה

״לפני כשנה נער מהשכבה שלי נפטר מסרטן. מאז אני שם לב לכל כאב, הולך לרופא כמעט כל שבועיים, מבקש בדיקות ונלחץ מכל דבר קטן. למרות שאני יודע שזה סתם, אני לא מצליח להשתחרר מזה. מה ניתן לעשות?״



המשותף לכולנו- שאיננו רוצים חלילה לחלות. אולם יש אנשים שהמחשבות על מחלות ומוות מעסיקות אותם באופן מוגזם ואובססיבי. תשומת הלב ממוקדת בגוף ובבריאותו, ובמצב זה גם שינויים נורמליים ידליקו מיד נורה אדומה, וכל כאב ראש נתפס כאיום ומעורר חרדה גדולה. הפרעה זו מכונה היפוכונדריה והיא סוג של הפרעת חרדה.



ההיפוכונדריה נובעת מ"אשליית השליטה"- האדם מאמין, שרק אם יאובחן בזמן וימצא טיפול נכון הוא יוכל לשלוט במחלה המאיימת להתפרץ ותהיה לו שליטה עליה. חשוב לזכור שחרדה הינה מנגנון חיוני המסייע לנו לאתר מבעוד מועד סכנות חיצוניות או פנימיות. ניתן לדמות אותה למעין "מערכת אזעקה" המתריעה על פריצה למקום המוגן שלנו. אך לעיתים מערכת זו "יוצאת מאיזון" ומייחסת פרשנות קטסטרופלית (של אסון המתקרב ובא) גם לסימפטומים גופניים טבעיים, שאינם מסוכנים, ואפילו ממלאים תפקיד פיזיולוגי שלרוב איננו מודעים לו.



וכך קורה שהאדם מפרש תחושה גופנית טבעית לגמרי כסימן למחלה קשה, הוא מוצף בחרדה, נכנס לד"ר גוגל (שלרוב רק מחזק ומגביר חרדה), קובע תורים לרופאים, מבצע בדיקות ( שבמקרה הטוב מרגיעות לטווח הקצר בלבד) ועוד. אומנם, דאגתך מובנת על רקע פטירתו של חברך בעבר. אך כעת הינך מתאר חרדה המנהלת אותך ומפריעה להתנהלותך.

אז... מה ניתן לעשות? מה הפרשנות שלך?



רבי נחמן מברסלב אמר:

"אתה נמצא במקום בו מצויות מחשבותיך.

ודא- שמחשבותיך מצויות במקום שבו אתה רוצה להיות !".



לפי מודל אפר"ת ( אירוע-פרשנות-רגש-תגובה)

מה שמייצר את תחושת הפחד שלך, אינו האירוע עצמו ( נקודת חן או כאב ראש) אלא הפרשנות שאתה מעניק לו ( אולי זה סרטן), וכתוצאה מכך הרגש ( חרדה) והתגובה הנובעים ממנה (פניה לרופא).



בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ניתן לזהות את דפוסי החשיבה המאפיינים את האדם החרד בהקשר הבריאותי כמו- "הכללה מוגזמת" או ראיה דיכוטומית של "שחור או לבן" וללמוד דרכים יעילות לשנותם.



קבלה והתבוננות-

נבין כי החרדה "להיות חולה או חלילה למות" הינה נורמלית. איננו רוצים לבטל לגמרי את "מערכת האזעקה" שלנו . המטרה היא לכוון אותה, "לעדכן גרסה", ללמוד ללחוץ על הכפתורים הנכונים בכדי שה "רעש" של האזעקה לא יהיה כה חזק ויצווח על כל שינוי או תזוזה. נסה להתבונן על המחשבות השליליות המאיימות, לא להילחם בהן, אלא לאפשר להן לעבור- כמו עננים בשמים או עלים השטים במורד הנחל. התודעה שלנו בנויה מזרם בלתי פוסק של מחשבות. לעיתים הדאגות כה מעסיקות אותנו שמבחינתנו הן המציאות האמתית. המטרה הינה לייצר התבוננות על המחשבות שלי, להבין שאני לא בדיוק המחשבות שלי - אלא מתבונן עליהן.



נסה לדמיין שאתה יושב על גדת נחל, והמחשבות הן עלים הנסחפים בזרם. כאשר חולפת מחשבה מדאיגה או מטרידה- היא עוברת הלאה ובמקומה מגיעה מחשבה אחרת. בתרגיל זה איננו נלחמים במחשבה המלחיצה אלא מייצרים מרחב, שבו החוויה יכולה להיות נוכחת מבלי הצורך להיפטר ממנה. כך נצליח לייצר מרחק ביני לבין המחשבות שלי או "הכללים" שמנחים אותי בראש. מומלץ לתרגל שיטות מגוונת של הרפיה, דמיון מודרך או מיידפולנס.



הפרדה-

תרגיל נוסף נהדר ופשוט, שמאפשר לייצר הבחנה בין המחשבות שלנו למציאות הוא היכולת לומר :"עוברת לי בראש המחשבה שיש לי סרטן.." במקום "בטח יש לי סרטן". עצם האמירה- עוברת לי מחשבה או אני שם לב שיש לי מחשבה.." כבר מייצרת הפרדה ומפחיתה חרדה.



החזרת השליטה-

החזר לעצמך את השליטה במצב אך לא בעזרת בדיקות חוזרות ונשנות של מצבך הבריאותי אלא ע"י זיהוי הסימנים המקדימים המעוררים את החרדה ושימוש בדרכי התמודדות מגוונות שיפחיתו את גל החרדה. באפשרותך להכין משפטי חיזוק העשויים להרגיע בשעת הצורך ("הכל בסדר, זו בוודאי תגובה טבעית של הגוף"), להאזין לשיר אהוב, לקרוא ספר, לדבר עם חבר, לשתות כוס מים ועוד. לאחר שתתאמן בכך תחוש כיצד גל החרדה נעצר ויורד.



ולסיום, כדברי פיתגורס- "נפש בריאה טובה מגוף בריא", המשך לתרגל ולנסות דרכים שונות בכדי להירגע ולהתמודד באופן יעיל עם החששות, בחר מה שמתאים ועובד לך ותרגיש טוב!



נעמה מוזס – טיפול זוגי ופרטני. CBT , מרצה ומנחת סדנאות. mosesnaama@gmail.com











​

חברה טובה פגעה בי. למרות שהיא התנצלה וביקשה את סליחתי, קשה לי לסלוח ולעבור הלאה. זה לא מספיק להשתמש במילת הקסם-"סליחה" ולצפות שנתחיל בדף חדש. מה לעשות?





אכן, פעמים רבות לא פשוט לנו לסלוח. סליחה אינה תהליך אוטומטי בו ניתן ללחוץ על "כפתור" ולהעלים בבת אחת את תחושות העלבון, הדחייה, חוסר האמון והכעס.

לעיתים הקושי לסלוח מניב "רווח משני" לא מודע כמו תחושת "מסכנות"- שכעת "הכל מגיע לי" או עליונות על האחר- "אתה אשם, ואני יצאתי בסדר.." או הצורך בשליטה על הזולת ש"כעת חייב לי".

הסליחה מתקשרת לחוויות קודמות. יתכן ונפגעת בעבר וכעת קיים חשש (מוצדק) להיפגע שוב והמשמעות לסלוח מאבדת מערכה.

סליחה "כלפי חוץ" לא מאפשרת באמת לשחרר את הפגיעות, שממשיכה לבעבע ולרוב מצטברת ותופחת. ולכן כדאי לבצע תהליך פנימי ולא רק "להתחיל דף חדש".

הסליחה קשורה במידה רבה לערכים ולמסרים שהוטמעו בנו ולדפוסי החשיבה שלנו ביחס למשמעותה כמו- מה זה אומר עליי אם אני סולח או מבקש סליחה? האם יש דברים שאינם נסלחים?

בדומה ליישומון של ניקוי וירוסים, שאנו מפעילים בכדי לנקות את המחשב- רצוי לבצע "ניקוי פנימי" הכולל חמלה, אמפתיה וויתור על המקום "הצודק", "הנעלב" ועל תחושת הכעס.

מה ניתן לעשות?


שינוי תפיסתי- משמעות הסליחה אינה הסכמה עם המעשה או מחיקת האירוע. סליחה- פירושה בירור עצמי של התחושות שהאירוע עורר בי והיכולת שלי לשחרר אותן. למעשה, הסליחה בעיקר מכוונת כלפי עצמינו ופחות כלפי האחר. אומנם היא מקלה על תחושות האשמה של הפוגע, אולם כאשר אנו סולחים- אנו משחררים מטען כבד בתוכנו ומסייעים לעצמנו. לכן גם במקרים שהפוגע אינו נוכח עוד בחיינו מומלץ לסלוח לו. ההבנה שבמתן סליחה איננו מקבלים את המעשה אלא את החרטה תקל על התהליך. כולנו טועים, ועצם ההכרה בטעות, ההתנצלות והרצון לתקן ראויים להערכה ולמחילה.





זה לא תמיד אישי- העובדה שחברתך פגעה בך אינה מלמדת בהכרח שהיא התכוונה להרע לך. לרוב פגיעה מאדם קרוב נובעת מחוסר הבנה או מחוסר ידע. היכולת לשנות את הפרשנות שאנו נותנים לאירועים מאפשרת להתבונן על המצב מזווית נוספת מבלי שהרגש ינהל אותנו.



זה הזמן לסלוח- לעיתים לוקח זמן לסלוח. נזכור שלפני "הדף החדש" ישנם פרקים ודפים קודמים שחשוב ללמוד מהם. לכל אחד קצב שונה לתהליך שמתרחש מהרגע שביקשו ממנו סליחה ועד שסלח. כדאי שנתבונן גם על זה בסלחנות.



לאמן את שריר הסליחה- הסליחה בונה את האמון מחדש. היא אולי לא משנה את העבר, אך עשויה להרחיב את העתיד. הפיוס מביא לחיזוק הקשר. ובדומה לשרירים אחרים- גם על זה צריך להתאמן! היכולת להניח בצד רגשות של כעס, נקמה ופגיעות. כשם שעלינו לתרגל מיומנויות של הקשבה, אמפטיה והרפיה –יש להתאמן בסליחה. מצאו רגע שקט במהלך היום, נשמו עמוק ובקשו סליחה על דברים קטנים שפספסתם, שרציתם לעשות ולא הספקתם, מילה שלא היתה במקום, חשבו על אדם שפגע בכם ושאתם רוצים לסלוח לו.



להנמיך את הווליום- לאחרונה שמתי לב שהמוזיקה בחתונות רועשת מאד (זה אולי הגיל.. אבל נראה לי שאני לא היחידה שמרגישה כך), ואני חושבת שאילו היו מורידים במעט את עוצמת הקול – היה ניתן לשוחח בנחת. איני רוצה לבטל אותה לגמרי אלא להנמיך מעט. באופן דומה איננו רוצים לבטל לחלוטין את תחושת העלבון או הכעס כלפי אדם שפגע בנו- מדובר ברגש טבעי ונורמלי שעוזר להגן עלינו ועל הגבולות שלנו. אולם שינוי בעוצמת הרגש עשוי להביא לשינוי בתגובה. לשם כך יש להחליף את המחשבות השליליות האוטומטיות במחשבות יעילות יותר.

במקום לומר- "זה נורא! איך היא עשתה לי את זה?!", אולי תשני –" זה מאכזב אותי, אבל אולי חברתי לא התכוונה לפגוע בי".



שימוש במניפת הצבעים- החיים אינם שחור או לבן. ישנם גוונים רבים באמצע. היזהרו ממילים מכלילות כמו "תמיד" ,"אף פעם". כאשר אנו סולחים לאדם שמולנו- נפתח בליבנו מקום ומועבר מסר חשוב שאנו רואים את הזולת באופן מורכב ולא חד ממדי ושהוא גדול מהמעשה שעשה.



לתהליך הסליחה השפעה חיובית בתחומים רבים. מחקרים מצאו קשר בין סליחה למצב בריאותי- אנשים שמצליחים לסלוח ישנים טוב יותר, צורכים פחות תרופות, נוטים פחות לדיכאון, מפחיתים את רמת המתח, מדווחים על איכות טובה יותר בזוגיות ובמשפחה, הם שמחים יותר ומוכנים לפעול יותר למען הזולת.

היכולת לסלוח לאחר (ולא פחות חשוב- היכולת לסלוח לעצמנו ) משחררת ומגבירה את רמת האושר שלנו.

כאשר נבחר לאהוב את עצמנו ולהתבונן בזולתנו בעין טובה- הסליחה תבוא ביתר קלות.. ואולי לא במקרה קיים דמיון במילים חמלה ומחילה ובצליל של המילים- 'Forget' (לשכוח) ו־'Forgive' (לסלוח) - הסליחה מאפשרת לנו להתקדם הלאה...













​