מה יהיה?
אני עולה לי"א ולחוץ מאד לקראת הבגרויות שיהיו השנה. עד עכשיו לא נבחנו בבגרויות חיצוניות, וכולם אומרים שזוהי השנה העמוסה והקשה ביותר. כל הזמן יש לי מחשבות -" מה יהיה? איך אצליח לשרוד את זה?" ולא ממש הצלחתי ליהנות בחופשה. מה ניתן לעשות?
אכן עומדת בפניך שנה מאתגרת ומשמעותית. אולם עודף הלחץ ועיסוק היתר במחשבות –"מה יהיה? איך אשרוד?" מוגזם, ובוודאי שאינו יעיל.
תחושת חרדה ודאגות שאנו חשים לקראת מצבי לחץ הינם חיוביים בבסיסם, ונועדו להכין אותנו מפני סכנה עתידית. לחץ (stress ) הוא מצב שמוכר לכולנו, במיוחד בתקופת עומס או בחינות.
מידה מסוימת של לחץ הינה חיובית ומדרבנת אותנו להתקדם ולפעול. אולם חשוב להבחין בין לחץ סביר או "נורמלי" לבין מצב של חרדה ודאגנות יתר. ובדומה לקשיים בתחומים אחרים בחיים- גם כאן ההבדל הוא במינון.
הבעיה נוצרת כאשר בשלב מסוים החרדה משתלטת עלינו, משפיעה על התנהלותנו ופוגעת בתפקוד.
מה ניתן לעשות כדי לתעל את הלחץ למקום חיובי שיקדם אותך, ולא חלילה משתק ומחליש ?
שינוי מחשבתי חיובי- המילים משפיעות על מחשבותינו, רגשותינו ומעשינו .
להתחיל את השנה עם המשפט: "כיצד אצליח לשרוד?" – כבר מכניס אותך למאבק הישרדותי מתיש המפקפק ביכולות שלך ומפחית את תחושת המסוגלות העצמית.
נסה לשנות את המחשבות השליליות ולהחליפן במחשבות מקדמות ויעילות יותר. גם אם זה מרגיש לך מלאכותי - נסח לעצמך משפטים כמו: "יהיה מאתגר, אבל אני יכול לעשות זאת", "יהיה בסדר", "אני יודע שאתמודד"- אמור לעצמך משפטים אלו מדי יום. כדי שההצלחה תגיע, ראשית עלינו להאמין בעצמנו.
להרגיע- כל עוד העוררות הפיזיולוגית גבוהה- המוח ממשיך לפרש את המצב כאיום, ולכן חשוב להחזיר את המערכת למצב של רגיעה. הדרך היעילה ביותר הינה הרפיה של נשימות ושרירים. וגם כאן- כדאי להתאמן באופן קבוע ולתרגל הרפיה של נשימות איטיות ועמוקות (ניתן להעזר בהוצאת האוויר דרך קשית) או כיווץ קבוצות שרירים בגוף למס' שניות ושחרורם. ניתן להיעזר בדמיון מודרך- עצום עיניים, קח נשימה עמוקה ודמיין מקום שמרגיע אותך או נסה לחשוב על משהו מהנה וחיובי שיפיג את המתח ושלוף משפט התמודדות יעיל כמו-" אני מאמין ביכולותיי".
"להנמיך את הווליום"- לעיתים אנו נמצאים באירוע וברקע מושמעת מוזיקה בפול ווליום, אילו היינו מצליחים להפחית כמה דציבלים מעוצמתה- המצב היה נסבל. באופן דומה- המטרה אינה שתגיע למצב של רוגע מוחלט ולא תחוש לחץ בכלל, אלא רק להפחית מהלחץ למצב שידרבן אותך להפיק את המירב מהיכולת שלך. ולכן נסה לייצר במהלך היום "פסקי זמן" ומטלות מהנות כגון פעילות גופנית, האזנה למוזיקה אהובה, עיסוק בתחביב שיתעלו את הלחץ למקום חיובי ויפחיתו מעוצמתו.
"כולם אומרים"- מסקרן אותי להכיר סוף סוף את "כולם אומרים". אולי קיימים גם קולות האומרים שתהיה אחלה שנה? השתדל להימנע מאמירות מכלילות ומוחלטות כמו "כולם אומרים שיהיה קשה", " אף פעם לא אצליח".
"כמו עלים בזרם"- התודעה שלנו בנויה מזרם בלתי פוסק של מחשבות. לעיתים המחשבות והדאגות כה מעסיקות אותנו שמבחינתנו הן המציאות האמתית. המטרה הינה לייצר התבוננות על המחשבות שלי, להבין שאני לא בדיוק המחשבות שלי - אלא מתבונן עליהן. נסה לדמיין שאתה יושב על גדת נחל, והמחשבות הן עלים הנסחפים בזרם. כאשר חולפת מחשבה מדאיגה או מטרידה- היא עוברת הלאה ובמקומה מגיעה מחשבה אחרת. בתרגיל זה איננו נלחמים במחשבה המלחיצה אלא מייצרים מרחב, שבו החוויה יכולה להיות נוכחת מבלי הצורך להיפטר ממנה. כך נצליח לייצר מרחק ביני לבין המחשבות שלי או "הכללים" שמנחים אותי בראש, ונהיה פנויים לקבל את המציאות כפי שהיא ולא "כפי שהיא אמורה להיות". תרגיל נהדר ופשוט, שמאפשר לייצר הבחנה בין המחשבות שלנו למציאות הוא היכולת לומר :"עוברת לי בראש המחשבה שהשנה הבאה עלולה להיות מלחיצה.." במקום "השנה הבאה תהיה מלחיצה". עצם האמירה- עוברת לי מחשבה או אני שם לב שיש לי מחשבה.." כבר מייצרת התבוננות והפרדה ומפחיתה מעוצמת הלחץ.
לעצור בדרך לפסגה- לעיתים בתחילת מסלול מפרך אם נרים מבטנו נתקשה לדמיין מתי ואם בכלל נגיע לפסגת ההר? זה נראה רחוק וקשה מדי להשגה. ולכן כדאי לחלק את הדרך ליעדים. אל תסתכל כעת על כל מה שמצפה לך בסוף השנה- השנה בנויה באופן הדרגתי. תכנן את המצופה ממך לחודשים הקרובים. זכור כמה רחוק הגעת, ולא רק כמה רחוק אתה עוד צריך ללכת. מדי פעם עצור לפרגן לעצמך על כברת הדרך, שהספקת לעשות ולפתע הפסגה כבר לא תהיה נראית כה רחוקה! בהצלחה!!
Edit
