לחצו "רענון"
אנחנו נשואים כשלוש שנים והורים לילדה מקסימה בת שנה. שנינו עובדים , ואני לומד במקביל לתואר שני . בקיצור החיים עמוסים. אני מרגיש שהזוגיות שלנו נדחקה הצידה, נזכר מה היה בהתחלה, לא מאמין מה קרה לקשר בינינו בשנה האחרונה, וחושש לאן זה עוד עלול להידרדר כשיהיו אי"ה עוד ילדים. מה ניתן לעשות?
אכן, מרוץ החיים והמשימות הרבות והמאתגרות בשלב זה עלולים לשחוק את הקשר הזוגי. ולכן חשוב לעצור. להתבונן. להיזכר במה שהיה, להתגעגע ולנסות ללחוץ על כפתור ה"לרענן" במערכת היחסים- במטרה להגיע לאיזון העדין לו זקוקים שני בני הזוג.
שלב ההורות הינו מאתגר ותובעני. אולם שיתוף פעולה, רגישות , מודעות ורצון להעניק לזוגיות את המקום הראוי עשויים להעצים ולחזק את התא המשפחתי שלכם.
במהלך השנים אנו מגבשים הרגלים רבים. הרגל הינו פעולה המועילה לביצוע משימות מכניות אוטומטיות, וחוסכת אנרגיה מיותרת בחשיבה מחדש על כל פעולה כמו צחצוח שיניים או נהיגה במסלול הקבוע לעבודה. אולם ההתרגלות בחיי נישואין עלולה להקהות את האהבה.
הקמת משפחה הינה מטרה משמעותית הממלאת את הצורך הבסיסי הקיים בנו להמשכיות ולשייכות. מעניין שלמילים "משפחה" ו"מוכר" באנגלית ( family- familiar) יש אותו שורש.
יש משהו נוח במוכר, בצפוי ובידוע. אולם המחיר הינו ב"מובן מאליו". היינו רוצים להאמין, שהאהבות שלנו בטוחות ואינן חשופות לשינויי הזמן. אולם במהלך השנים אנו מתפתחים, משתנים והאהבה אינה נותרת כשהיתה. אין זה אומר שהיא פחות טובה, אולי דווקא להיפך. אבל מה שבטוח היא דורשת השקעה, יצירתיות וחשיבה על דרכים בהן נוכל להוסיף ריענון למוכר ,חידוש לשגרתי וניזכר מחדש מדוע בחרנו זה בזו.
אז מה ניתן לעשות?
לדבר- כן, גם אם זה רק ל 10 דקות. לעצור לרגע , להכין קפה, להסתכל זה לזו בעיניים, להניח בצד את המטלות שתמיד ממתינות, להשתיק את הסלולר והצפצופים שמסביב.. ופשוט להביע התעניינות אמיתית- איך עבר עליך היום? מה שימח אותך? מה תיסכל? מה הצליח? מה אולי אכזב? לעזוב את הקונקרטי, הטכני, חלוקת המשימות של מי ייקח ומתי. ופשוט להיות שם בהקשבה מלאה. זה אולי נשמע מעט- אבל הרגעים בעלי חשיבות רבה.
גלו התעניינות וחיבה- מסרון מרגש, מחמאה ופרגון, חמשיר מצחיק, ממתק קטן, מתנה סמלית – כל אלו מפתיעים, מרעננים ועושים תמיד טוב. המשימה היא להפנות את הזרקור לקשר הזוגי ולהשקיע תשומת לב בדומה לתהליך החיזור בתחילת הקשר.
לקבוע "דייט"- לפחות פעם בשבוע להיפגש לשעה זוגית. הכניסו ללו"ז השבועי יום קבוע וידוע לכך. לא חייבים דווקא לצאת או להוציא כסף.. מצאו תחביב משותף, לימוד, צעידה, צפייה בסדרה אהובה..
לא להזניח את "הילדה הראשונה"- אתה חושש שמא הרחבת המשפחה וריבוי המשימות יוסיפו להידרדרות הזוגיות. כאשר מדובר בילדינו- נעשה הכל כדי להקדיש לכל ילד את הזמן שלו והצרכים להם הוא זקוק. נצא מגדרנו כדי לא להזניח אף ילד. אולם לעיתים אנו שוכחים את "הילדה הראשונה"- פרי אהבתנו- הזוגיות שלנו, הבסיס למשפחה הנפלאה שלנו. ראו בה עוד ילדה שיש לגדל, להקדיש לה את תשומת הלב הראויה, להרעיף עליה אהבה.. וכשם שנשתדל להקדיש לכל ילד את זמן האיכות שלו- כך חשוב לטפח ולהשקיע בקשר הזוגי.
לבחור מחדש- ענת גוב ז"ל אמרה באחד מראיונותיה האחרונים –" לזכור שאהבה זה לא פרפרים וציפורים וריגושים. אהבה זה מחויבות. אם תקום כל בוקר ותשאל, "איפה האושר שלי? מה איתי? מתי תורי? מגיע לי? לא מגיע לי? אני ואני ואני", אז רוב הסיכויים שתהיה מאוד אומלל. אבל אם תקום בבוקר ותשאל, "איך אני יכול לעשות את האחר מאושר?" אז אולי יש לך סיכוי לבדל של אושר."
אנו טועים לחשוב שהבחירה החשובה של בן/ת הזוג כבר נעשתה, ומכאן נצעד שלובי זרוע לדרך משותפת. התבלבלנו! החתונה אינה המטרה אלא חיי הנישואים שלאחריה.
קשר זוגי מוצלח דורש נתינה, השקעה ובחירה מתמדת. בכל יום מחדש אנו בוחרים את מחשבותינו- באיזו זווית ראיה נתבונן על המציאות? כיצד נפרש את תגובת בן הזוג? באלו מילים נבחר? האם נפרגן או נתחשבן? האם נבליג או נאיים? האם נתגמש או נתעקש? האם נשתף או נשתיק? האם נתבונן ב"עין טובה"- בחוזקות ובדברים החיוביים של בן הזוג או נעצים את הקשיים והתסכול? האם נעדיף לסיים עוד מטלה או נעשה נקדיש זמן לבילוי זוגי?
כדי להצליח יחד במסע המשותף יש לבחור כל הזמן- לבחור לאהוב, להשקיע, להתפתח ולצמוח מתוך הקשר. לרוב אנו נעריך דברים שהתאמצנו עבורם, ולא נוותר עליהם בקלות. ללא השקעה מתמדת ובחירה ללחוץ מדי פעם על כפתור "הרענון"- דברים לא יתרחשו מעצמם, ונאלץ להתפשר על זוגיות שאינה מניבה את המירב שבה.
זכרו –"נישואין מאושרים מתחילים כשאנחנו נישאים לאהובינו, והם פורחים כשאנחנו אוהבים את בני זוגנו".(מולן).
Edit
