שתהיה בריא
״לפני כשנה נער מהשכבה שלי נפטר מסרטן. מאז אני שם לב לכל כאב, הולך לרופא כמעט כל שבועיים, מבקש בדיקות ונלחץ מכל דבר קטן. למרות שאני יודע שזה סתם, אני לא מצליח להשתחרר מזה. מה ניתן לעשות?״
המשותף לכולנו- שאיננו רוצים חלילה לחלות. אולם יש אנשים שהמחשבות על מחלות ומוות מעסיקות אותם באופן מוגזם ואובססיבי. תשומת הלב ממוקדת בגוף ובבריאותו, ובמצב זה גם שינויים נורמליים ידליקו מיד נורה אדומה, וכל כאב ראש נתפס כאיום ומעורר חרדה גדולה. הפרעה זו מכונה היפוכונדריה והיא סוג של הפרעת חרדה.
ההיפוכונדריה נובעת מ"אשליית השליטה"- האדם מאמין, שרק אם יאובחן בזמן וימצא טיפול נכון הוא יוכל לשלוט במחלה המאיימת להתפרץ ותהיה לו שליטה עליה. חשוב לזכור שחרדה הינה מנגנון חיוני המסייע לנו לאתר מבעוד מועד סכנות חיצוניות או פנימיות. ניתן לדמות אותה למעין "מערכת אזעקה" המתריעה על פריצה למקום המוגן שלנו. אך לעיתים מערכת זו "יוצאת מאיזון" ומייחסת פרשנות קטסטרופלית (של אסון המתקרב ובא) גם לסימפטומים גופניים טבעיים, שאינם מסוכנים, ואפילו ממלאים תפקיד פיזיולוגי שלרוב איננו מודעים לו.
וכך קורה שהאדם מפרש תחושה גופנית טבעית לגמרי כסימן למחלה קשה, הוא מוצף בחרדה, נכנס לד"ר גוגל (שלרוב רק מחזק ומגביר חרדה), קובע תורים לרופאים, מבצע בדיקות ( שבמקרה הטוב מרגיעות לטווח הקצר בלבד) ועוד. אומנם, דאגתך מובנת על רקע פטירתו של חברך בעבר. אך כעת הינך מתאר חרדה המנהלת אותך ומפריעה להתנהלותך.
אז... מה ניתן לעשות? מה הפרשנות שלך?
רבי נחמן מברסלב אמר:
"אתה נמצא במקום בו מצויות מחשבותיך.
ודא- שמחשבותיך מצויות במקום שבו אתה רוצה להיות !".
לפי מודל אפר"ת ( אירוע-פרשנות-רגש-תגובה)
מה שמייצר את תחושת הפחד שלך, אינו האירוע עצמו ( נקודת חן או כאב ראש) אלא הפרשנות שאתה מעניק לו ( אולי זה סרטן), וכתוצאה מכך הרגש ( חרדה) והתגובה הנובעים ממנה (פניה לרופא).
בעזרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) ניתן לזהות את דפוסי החשיבה המאפיינים את האדם החרד בהקשר הבריאותי כמו- "הכללה מוגזמת" או ראיה דיכוטומית של "שחור או לבן" וללמוד דרכים יעילות לשנותם.
קבלה והתבוננות-
נבין כי החרדה "להיות חולה או חלילה למות" הינה נורמלית. איננו רוצים לבטל לגמרי את "מערכת האזעקה" שלנו . המטרה היא לכוון אותה, "לעדכן גרסה", ללמוד ללחוץ על הכפתורים הנכונים בכדי שה "רעש" של האזעקה לא יהיה כה חזק ויצווח על כל שינוי או תזוזה. נסה להתבונן על המחשבות השליליות המאיימות, לא להילחם בהן, אלא לאפשר להן לעבור- כמו עננים בשמים או עלים השטים במורד הנחל. התודעה שלנו בנויה מזרם בלתי פוסק של מחשבות. לעיתים הדאגות כה מעסיקות אותנו שמבחינתנו הן המציאות האמתית. המטרה הינה לייצר התבוננות על המחשבות שלי, להבין שאני לא בדיוק המחשבות שלי - אלא מתבונן עליהן.
נסה לדמיין שאתה יושב על גדת נחל, והמחשבות הן עלים הנסחפים בזרם. כאשר חולפת מחשבה מדאיגה או מטרידה- היא עוברת הלאה ובמקומה מגיעה מחשבה אחרת. בתרגיל זה איננו נלחמים במחשבה המלחיצה אלא מייצרים מרחב, שבו החוויה יכולה להיות נוכחת מבלי הצורך להיפטר ממנה. כך נצליח לייצר מרחק ביני לבין המחשבות שלי או "הכללים" שמנחים אותי בראש. מומלץ לתרגל שיטות מגוונת של הרפיה, דמיון מודרך או מיידפולנס.
הפרדה-
תרגיל נוסף נהדר ופשוט, שמאפשר לייצר הבחנה בין המחשבות שלנו למציאות הוא היכולת לומר :"עוברת לי בראש המחשבה שיש לי סרטן.." במקום "בטח יש לי סרטן". עצם האמירה- עוברת לי מחשבה או אני שם לב שיש לי מחשבה.." כבר מייצרת הפרדה ומפחיתה חרדה.
החזרת השליטה-
החזר לעצמך את השליטה במצב אך לא בעזרת בדיקות חוזרות ונשנות של מצבך הבריאותי אלא ע"י זיהוי הסימנים המקדימים המעוררים את החרדה ושימוש בדרכי התמודדות מגוונות שיפחיתו את גל החרדה. באפשרותך להכין משפטי חיזוק העשויים להרגיע בשעת הצורך ("הכל בסדר, זו בוודאי תגובה טבעית של הגוף"), להאזין לשיר אהוב, לקרוא ספר, לדבר עם חבר, לשתות כוס מים ועוד. לאחר שתתאמן בכך תחוש כיצד גל החרדה נעצר ויורד.
ולסיום, כדברי פיתגורס- "נפש בריאה טובה מגוף בריא", המשך לתרגל ולנסות דרכים שונות בכדי להירגע ולהתמודד באופן יעיל עם החששות, בחר מה שמתאים ועובד לך ותרגיש טוב!
נעמה מוזס – טיפול זוגי ופרטני. CBT , מרצה ומנחת סדנאות. mosesnaama@gmail.com
