תקשיב לי

פעם- לפני החתונה היינו מנהלים שיחות ארוכות, אז הרגשתי שבן הזוג הוא באמת החבר הכי טוב שלי שיודע ממש להקשיב לי. אני יודעת שהיום המצב יותר מורכב עם ילדים, בית ועבודה. אבל גם כאשר אנחנו סוף סוף מפנים זמן לדבר– אני מרגישה שבן הזוג לא באמת מקשיב לי. מה לעשות?

מספרים על ר' אריה לוין, שפרופסור ידוע היה שולח אליו חולי נפש, והוא היה מרפא אותם. פעם פנה הפרופסור לר' אריה בשאלה: "איך אתה מרפא אותם? מה אתה עושה להם? גלה לי את הסוד".            ענה לו ר' אריה: "אני לא עושה להם שום דבר, אני רק מקשיב להם..."

לכאורה- מה כבר ביקשנו? שיקשיבו לנו... אולם מתברר, שהקשבה אינה משימה פשוטה כלל וכלל. הקשבה הינה מיומנות חשובה, אם לא הבסיסית והמרכזית במיומנויות התקשורת. מחקרים רבים ניסו לפענח את סוד הקסם של ההקשבה. פרופסור אבי קלוגר שחקר רבות בתחום זה מצא כי להקשבה סגולות רבות (לשני הצדדים) ויש לה השפעה רבה על ביצועים אישיים מאשר תכונות אישיות אחרות.                                                                                                                                  

אז מדוע רובינו מכירים את התחושה הזו- שלא מקשיבים לנו? גם כאשר יושבים מולנו בריכוז עדיין אנו לא בטוחים שהזולת הבין מה שניסינו לומר.

את נזכרת בגעגוע לשיחות לפני החתונה שהעניקו תחושה של הבנה עמוקה וחיבור.                              

הקשבה שהצליחה לגרום לך להרגיש מוערכת, מוכלת, מובנת לו ולעצמך.                                                                                  

את צודקת, אכן מרוץ החיים מאתגר את היכולת שלנו להקשיב לאנשים סביבנו. הצפצופים והציוצים מכל עבר (מבחוץ ומבפנים), המשימות והעומס הרב. אולם גם כאשר אנו מצליחים לייצר תנאים נוחים להקשבה. לא תמיד די בכך.                                                                                                                           

הקשבה אינה פעולה פסיבית. להיפך. היא דורשת מאתנו להתרכז, להבין, לזכור, להגיב..

הקשבה טובה כוללת שלושה מרכיבים חשובים-

1.האם אתה איתי? גם אם הינך פיזית נוכח מולי- עד כמה אני מרגיש/ה שתשומת הלב שלך נתונה לי? או שמחשבותיך נודדות למקום אחר?

2. האם אתה מבין אותי? האם הצלחת להבין את תחושותיי? לרדת לשורש כוונותיי או שאת/ה  ממהר/ת להעניק לי עצות שלא מתאימות לי כלל?  

3.האם אתה בעדי או נגדי? עם איזו תחושה אני יוצא/ת מהשיחה? האם אני מרגיש/ה שאת/ה רוצה בטובתי (גם אם אינך מסכימ/ה לדבריי)?האם את/ה מוצא/ת את הדברים שלי ראויים להישמע?

אז מה ניתן לעשות כדי להפוך למקשיבים טובים יותר?

להיות כאן ועכשיו-הקשבה פירושה בראש וראשונה נוכחות. היא דורשת מתן תשומת לב למילים, לשתיקות, לשפת הגוף, לקול החיצוני והפנימי. הדבר החשוב בתקשורת הוא לדעת להקשיב למה שלא נאמר. לשם כך עלינו להשתדל לפנות מסיחים חיצוניים ופנימיים, לשמור על קשר עין ופשוט להיות.

להיות תייר- בואו מעמדה מתעניינת, לא שיפוטית, סקרנית, מתפעלת, הרוצה להבין מה קורה. כמו תייר שמגיע למקום חדש. נסו להבין את התחושות – "איך הרגשת כאשר זה קרה?" שאלו שאלות לגבי דברים שאינם מובנים, בקשו דוגמא, השתמשו במסרים מעודדים כמו- "הייתי שמח/ה לשמוע עוד על מה ששיתפת".

שקפו- חזרו על הרעיונות העיקריים, וודאו שאכן הבנתם – "האם לזה התכוונת? האם שמעתי נכון? האם הבנתי?"

להקשיב עד הסוף- השתדלו לא לקטוע את הנאמר ולגלות סבלנות. לפעמים המשפט החשוב ביותר נאמר רק בשולי הדברים, בנקודה האחרונה.

אל תרוצו לפתרון- לפני שאתם מעניקים עצות או מספרים על ניסיונכם ובכך מעבירים את הפוקוס אליכם ("בדיוק קרה לי מקרה דומה" ) עצרו לשאול- האם הזולת בכלל מבקש עצה? אולי כדאי לסייע לו להגיע לפתרון בעצמו? גם אם בחרת לתת פתרונות- מומלץ לנסח אותם כהצעה.

המשיכו להתאמן- כמו בחיזוק שרירי הגוף בחדר כושר- עלינו ללמוד לחזק את שרירי הנפש. הקדישו זמן לתרגול הקשבה. הקציבו זמן מוגדר (אפילו דקה) בו אתם מתכננים להקשיב. ובדקו- איך זה עבד לכם? חזקי את בן זוגך על רגעים טובים של הקשבה ושתפי במה שהיה חסר לך.

לסיום, זכרו ש"כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." (גיאטסו).

Edi