פשוט מאוהבת
חברה שלי יוצאת כחודש עם מישהו. היא כל כך מאוהבת שהיא פשוט לא מסוגלת לראות את הפערים הקיימים ביניהם. מבחינתה- הוא פשוט מושלם. אני לא רוצה "להשבית שמחות" ומתלבטת כמה נכון להתערב ואם זה יעזור בכלל? מה לעשות?
פעם בתי שאלה אותי- "אמא, את מאוהבת באבא?" וכשעניתי לה ש"שאני יותר אוהבת מאשר מאוהבת " נדמה היה לי שהיא מעט התאכזבה. ניסיתי להסביר לה שאהבה הינה רגש עמוק ויציב יותר, ואילו התאהבות הינה בר חלוף.
ישנה תופעה פסיכולוגית ידועה המכונה-" הביטואציה" (התרגלות) שעשויה להסביר את המעבר מהתאהבות לאהבה. להיות מאוהב זו חוויה מסעירה המזכירה התמכרות (ובדומה להתמכרות היא עלולה לגבות מחירים). שני המצבים הללו –התאהבות ואהבה חשובים מבחינה אבולוציונית. ההתאהבות מכוונת אותנו לבניית קשר- היא צריכה לחבר בין שני אנשים זרים ולכן גורמת לנו במידה מה לטשטש פערים ולהיות סלחניים זה כלפי זה- מה שאנו מכנים בשם "אהבה עיוורת". בעוד שאהבה מייצבת את מערכת היחסים ומשמרת אותה לאורך זמן.
הפסיכולוג סטרנברג הגדיר "משולש האהבה" הכולל שלושה מרכיבים חשובים בבניית קשר זוגי מיטבי:
האינטימיות- כוללת תחושת אכפתיות, חברות, הערכה, קרבה והדדיות. הכרות עמוקה של בן הזוג על חוזקותיו וחולשותיו לצד היכולת לשתף זה את זה. האינטימיות נבנית בהדרגה מתוך למידה הדדית ודורשת יכולת איזון בין יצירת "יחד זוגי" לבין נפרדות בקשר כדי לא להיבלע בו.
התשוקה- מתבטאת בעוררות רגשית ופיזיולוגית וגורמת לבני הזוג להימשך זה לזה.
המחויבות- הינה התחייבות לקשר אורך-טווח ומתן אמון הדדי. היא עשויה להתקיים גם ללא רגש אהבה עמוק. ובתקופות משבר מרכיב זה עשוי לשמור על הזוגיות.
חברתך מאוהבת. ובמצב זה תהליכי החשיבה שלנו משתנים.
הקשב מופנה באופן מועצם כלפי בן הזוג. תשומת הלב ממוקדת בו, ואנו מוצאים עצמנו עסוקים בדברים הקשורים באהוב באופן אובססיבי תוך הפחתה משמעותית מתשומת הלב שאנו מעניקים לאחרים.
השערת ההשלמה טוענת כי אנו נמשכים לבן זוג בעל תכונות המשלימות אותנו, אולם חשוב להיות מודעים להבדלים, שלאורך זמן עשויים לאתגר את בני הזוג. בהתאהבות-אנו נוטים לראות את בן הזוג כבעל תכונות שמשלימות אותנו ומתאימות לנו באופן מושלם. לא פעם מדובר בעיוות מחשבתי, כמו מראה שמרזה ומטשטשת.
שכן רגש האהבה מעצים את התכונות המתאימות וממעיט בתפיסת התכונות הפחות רצויות. ובן הזוג נתפס כיפה יותר, חכם יותר ועוד.
במצב של התאהבות האונה הקדמית, האחראית על תכנון וחשיבה הגיונית פחות מעורבת. ולא פעם במבט לאחור- אנו מתפלאים "איך לא ראינו? איך חשבנו שזה בכלל מתאים?".
כיום שיטות מחקר משוכללות מנסות לפענח את הפיזיולוגיה והמדע העומדים מאחורי תהליכי ההתאהבות והאהבה ומאפשרות הצצה למתרחש במוח האנושי.
ניתן לראות התאהבות כתגובה כימיקלית מועצמת במוח, המלווה בעוררות מוגברת וממקדת אותנו בבן הזוג. התאהבות קשורה לרמות גבוהות של חומרים כימיים במוח כמו דופאמין המעורב בתחושות של אושר, הנאה ומוטיבציה ומפחית תחושת עצב. סרוטונין המעורר תחושת שלווה והופך אותנו ליותר מחויכים ונעימים. הורמון הקורטיזול (המוכר גם במצבי מתח) גורם בזמן התאהבות לערנות ולחץ מוגברים.
ולשאלתך - מה ניתן לעשות?
לא למהר- כפי שלא ננהג ברכב תחת השפעת אלכוהול, כך לא מומלץ לקבל החלטות משמעותיות בשלב ההתאהבות. לא מעט טעויות מתרחשות כאשר הרגש שלנו פועל כשעלינו לחשוב, ולהיפך- כאשר השכל שלנו פועל כשעלינו להרגיש. השילוב בין שכל ורגש הינו הכרחי, בוודאי בהחלטה כה משמעותית כבחירת בן זוג. בתקופת ההתאהבות- הרגש הוא השולט המרכזי, זה אולי מרגיש ונהדר, אבל לא מספיק. ולכן- חשוב להתייעץ ולהקשיב לאנשים נוספים, ולתת מקום גם לקול הרציונלי.
פשוט היי שם- כחברה אל תברחי, אל תכעסי. לאור הנאמר על התאהבות, נסי להבין שחברתך מתקשה בשלב זה לפעול אחרת.
ברגעים בהם היא תשתף אותך, תתייעץ או תתלבט- השתדלי ממקום מחבק ולא שיפוטי להביע את עמדתך בנוגע לקשר הזוגי ולשקף לה את דאגתך.
גם אם נדמה לך שהיא לא פנויה להקשיב. אני מאמינה, שהיא מעריכה את עמדתך, ושדברייך יחלחלו פנימה.
בבניית זוגיות טובה עלינו לנסות לשמור על איזון בצלעות "משולש האהבה".
בבחירת בן זוג איננו יכולים להסתפק ברגש של התאהבות בלבד, כשם שאיננו רוצים להתבסס על יחסי חברות בלבד.
שאלי את עצמך- כיצד את היית רוצה שחברתך תנהג כלפיך במצב דומה?
אינך חייבת להיות "משביתת השמחות", אך, בוודאי, שאינך צריכה לעודד אותה להתעלם מ"נורות אזהרה" חשובות או מהבדלים שיש לקחת בחשבון.
רק מדי פעם הרימי עבורה את השלט המצביע לעצור, להתבונן ולהקשיב לשני הקולות- הרגש והשכל.
