לטוס על זה 

המשפחה שלי אמורה לטוס בסוף הקיץ לטיול בחו"ל. אף פעם לא עליתי על מטוס, ותכלס אני ממש מפחד מזה. איך מתגברים?

מתברר שאתה לא לבד.. פחד מטיסה נחשב לשכיח באוכלוסייה. לעיתים הוא מופיע לבד, ולעיתים קשור לפוביות נוספות כמו קלאוסטרופוביה (פחד מהימצאות במקומות סגורים) או אקרופוביה (פחד מגבהים).

חשוב לזכור, כי פחד הינו רגש חיוני, בעל כוח הישרדותי חשוב, שאמור להתריע ולאותת לנו שמשהו מאיים עלול להגיע, ובכך לשמור עלינו ולסייע לנו להתמודד. אולם, לפעמים הפחד מזכיר מערכת אזעקה משוכללת ועדינה, המתעוררת וצווחת בקולי קולות לכל תזוזה קלה. במצב זה יש לכוון אותה כך, שתדע להתריע במצב אמת, ולא לעורר חרדה מיותרת.

איננו רוצים לתת לפחד לנהל אותנו, ולגרום לנו חלילה לוותר על חופשה או על נסיעה חשובה בשל החשש לטוס.

קיימות דרכי התמודדות מגוונות שתוכל לארוז ולקחת איתך במזוודה -

• מה הפרשנות שלך?- ר' נחמן מברסלב אמר- "אתה נמצא במקום בו מצויות מחשבותיך. ודא- שמחשבותיך מצויות במקום שבו אתה רוצה להיות !". לפי מודל אפר"ת ( אירוע-פרשנות-רגש-תגובה) מה שמייצר את תחושת הפחד שלך, אינו האירוע עצמו (הטיסה) אלא הפרשנות שאתה מעניק לו (אולי המטוס יתרסק), וכתוצאה מכך הרגש ( חרדה) והתגובה הנובעים ממנה. בעזרת טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) ניתן לזהות את טעות החשיבה המאפיינת את האדם החושש מטיסה כמו- "חשיבה קטסטרופלית" – על הגרוע מכל, ולנסות להחליפה במחשבה אחרת- " זה מפחיד- אבל זה לא מסוכן".

• הרפיה- בזמן חרדה הגוף דרוך ומכווץ, האדרנלין מופרש, הנשימות מהירות ושטוחות.

הסימפטומים הפיזיולוגים מעבירים מסר למוח שאנו בסכנה, והחרדה עולה.

בעזרת תרגילי הרפיה אנו מפחיתים את העוררות הפיזיולוגית ומורידים את מפלס החרדה. נסה לתרגל הרפיה של נשימות עמוקות- לנשוף החוצה את האוויר באיטיות (מומלץ באמצעות קשית), לכווץ את השרירים למספר שניות ולשחרר , להאזין למוזיקה מרגיעה, לעשות דמיון מודרך של מקום בטוח ומרגיע.

• חשיפה בדמיון- אחת הדרכים היעילות בהתמודדות עם פוביה מכונה הקהייה שיטתית (דה- סנסיטיזציה) – לפיה הדרך הטובה ביותר להתגבר על פוביה היא להתעמת איתה. הרעיון העומד בבסיס שיטה זו הינו פרימת הקשר בין החרדה למצב מסוים.

רגיעה וחרדה הינם רגשות מתחרים, כך שהמטרה של הקהיה שיטתית היא ללמוד להישאר במצב שמעורר פחד ולחוות רוגע בו זמנית. נסה לבנות מדרג של מצבים הקשורים לפחד מטיסה מרמה מתונה ועד רמה גבוהה המעוררים חרדה. לדו'- העלייה למטוס, שלב ההמראה, מצב של "כיס אוויר"- כשחשים רעידות קלות וכד'. בכל שלב מתרגלים הרפיה ורק לאחר שחשים ביטחון מתקדמים לשלב הבא. כך נעים בין השלבים בדמיון עד שהתמונה מאבדת מהיכולת שלה לעורר חרדה וניתן להתקדם לשלב הבא. בזמן החשיפות כדאי להשתמש בנשימות עמוקות, הרפיית שרירים, שימוש במשפטי התמודדות –"אני יכול להתמודד" ועוד..

• התבוננות- התודעה שלנו בנויה מזרם בלתי פוסק של מחשבות. לעיתים הדאגות כה מעסיקות אותנו שמבחינתנו הן המציאות האמתית. המטרה הינה לייצר התבוננות על המחשבות שלי, להבין שאני לא בדיוק המחשבות שלי - אלא מתבונן עליהן. נסה לדמיין שאתה יושב על גדת נחל, והמחשבות הן עלים הנסחפים בזרם או עננים בשמים. כאשר חולפת מחשבה מדאיגה או מטרידה- היא עוברת הלאה ובמקומה מגיעה מחשבה אחרת. בתרגיל זה איננו נלחמים במחשבה המלחיצה אלא מייצרים מרחב, שבו החוויה יכולה להיות נוכחת מבלי הצורך להיפטר ממנה. כך נצליח לייצר מרחק ביני לבין המחשבות שלי או "הכללים" שמנחים אותי בראש.

• הפרדה- תרגיל נהדר ופשוט, שמאפשר לייצר הבחנה בין המחשבות שלנו למציאות הוא היכולת לומר :"עוברת לי מחשבה שהמטוס עלול להתרסק.." במקום "המטוס יתרסק". עצם האמירה- עוברת לי מחשבה או אני שם לב שיש לי מחשבה.." מייצרת הפרדה ומפחיתה חרדה.

• הסחת דעת- לא ניתן לחשוב כמה מחשבות במקביל, ולכן באפשרותך להכין רשימה של הסחות שונות שיכולות לסייע לך בעת שהפחד יעלה כמו להאזין לשיר אהוב, לקרוא ספר, לדבר עם חבר, לצפות בסדרה מצחיקה, לספור כמה אנשים לבושים בירוק..

מאחלת לכם טיסה נעימה ומהנה!

Edi