לשבור שיגרה

הגיעו "אחרי החגים" ואני חושש שהחזרה לשגרה, לעבודה, ליומיום, להתעסקות הטכנית של "מי ייקח ומי יביא" לא תעשה לנו טוב. מה אפשר לעשות?

יש הטוענים כי השגרה היא שגרע- האויב הגדול ביותר של הזוגיות, אך זה לא לגמרי מדויק.                                   

כמו בכל דבר בחיים גם לשגרה יתרונות וחסרונות. יש הזקוקים לסדר יום קבוע, לוודאות וליציבות, ויש המחפשים דווקא את הריגוש, החידוש והשונה. ואולי, זה לא "או-או", אלא "גם וגם"- רצף של יציבות והתחדשות.                                                                                                                 

למעשה, שגרה מהווה בסיס חשוב לצמיחה אישית וזוגית. אנו זקוקים לקרקע יציבה ולתחושת בטחון כדי להמשיך ליצור ולהתקדם. קשה לפנות אנרגיה להתפתחות כאשר מתרחשים שינויים לא צפויים הדורשים כוחות התמודדות. לא במקרה המילה family דומה למילה familiar. כאשר המשפחה מהווה עבורנו עוגן מוכר, קבוע ויציב היא זו המאפשרת לנו להעז לפרוץ, להתפתח ולהתקדם.                                                                                                                                                                יחד עם זאת, מומלץ מדי פעם "לשבור שגרה", לשנות ולהתחדש כדי להגיע לתחושת סיפוק ומימוש ולא לחוש שעמום ותסכול על כך שאין דבר מרענן בחיינו.                                                                                                                 

אז- מה ניתן לעשות?

לעלות למחלף- במהלך הנסיעה המהירה בנתיב החיים מומלץ להאט מדי פעם ולעלות למחלף לנתיב צדדי, ולעצור להתרעננות קלה. צרו מסגרת לדברים שחשובים לכם ופנו להם זמן. כן, אפילו ל-10 דקות. תיהנו מהדרך, הסתכלו זה לזה בעיניים, הניחו בצד את הטכני, את המטלות שתמיד ממתינות, השתיקו את הסלולר והצפצופים שמסביב, ופשוט גלו הקשבה והביעו התעניינות- איך עבר עליך היום? מה שימח אותך? מה הצליח? מה אולי אכזב?

הזמינו ל"דייט"- קבעו לפחות פעם בשבוע מפגש זוגי והכניסו ללו"ז השבועי יום ושעה קבועים.              (זה לא חייב בילוי יקר). מומלץ שבכל פעם מישהו אחר יהיה אחראי על הארגון והרעיון.                     עצם הציפייה למפגש הזוגי מייצרת התרגשות והתחדשות ומאפשרת להתנהל בנחת בשגרה.

הידיעה שבמהלך השבוע מחכה לכם משהו טוב צובעת את השגרה בצבעים משמחים.

"הדברים שאותי משמחים"- הפנו את הזרקור לקשר הזוגי בדומה לחיזור ולהשקעה בתחילתו. הפתיעו, גלו התעניינות וחיבה, שמחו זה את זה באמצעות מיסרון מרגש, מחמאה ופרגון, תמונה מצחיקה, מתנה סמלית.

לבחור להשקיע בכל יום מחדש- קשר זוגי מוצלח דורש נתינה, השקעה ובחירה מתמדת. בכל יום מחדש אנו בוחרים באיזו זווית ראיה נתבונן על המציאות? כיצד נפרש את תגובת בן/ת הזוג? באלו מילים נבחר? האם נפרגן או נתחשבן? האם נבליג או נאיים? האם נתגמש או נתעקש? האם נשתף או נשתיק? האם נתבונן ב"עין טובה"- בדברים החיוביים של בן/ת הזוג או חלילה נעצים את הקשיים? האם נעדיף לסיים עוד מטלה או נקדיש זמן לבילוי זוגי?                                                                                  

כדי להצליח במסע המשותף עלינו לבחור מדי יום- להשקיע, להתפתח ולצמוח מתוך הקשר. בסופו של דבר, נעריך דברים שהשקענו בהם מאמץ והתמדה, ולא נוותר עליהם בקלות.                                          אם לא נלחץ על כפתור "הריענון"- דברים לא יתרחשו מעצמם, ונמצא עצמנו מתפשרים בזוגיות נשחקת הפועלת מתוך שותפות טכנית של ביצוע משימות.

למלא את המיכל- דרך נהדרת לצאת מהשגרה היא לבחור ללמוד משהו חדש באופן עצמאי ואישי או בלימוד משותף ומפרה המאפשר התבוננות על הקיים מזווית חדשה ומרעננת.

להודות על היש- יש משהו נוח במוכר, בצפוי ובידוע. אולם המחיר הינו ב"מובן מאליו".                       מחקרים מלמדים כי מה שמביא לירידה בתשוקה ובשביעות הרצון אינה בהכרח השגרה, אלא חוסר הערכה בין בני-זוג.                                                                                                                                                      

ולכן, עלינו לאמן את שריר התודה, להוקיר ולהעריך את הדברים הקטנים, היומיומיים.                        

מדובר בעבודה פנימית לא פשוטה הדורשת ויתור על הציפיות והתבוננות מנקודת מבט חדשה ומתפעלת.                                                                                                                                                         

הנטייה הטבעית שלנו היא להפנות את תשומת הלב לשינוי. המוח עסוק בהשוואות למשהו אחר ומתמקד במה שחסר. בתהליך של הכרת הטוב עלינו לבצע פעולה הפוכה – להתמקד ב"יש", להגדיל ולהעצים אותו. הכרת תודה מאמנת אותנו להיות נוכחים ברגע ספציפי בהווה. ופחות להתעסק בעבר או לחשוב על מה שממתין בעתיד. עלינו להתרכז ב"כאן ועכשיו" – לחוות את הרגע, להוקיר וליהנות ממנו. זה נראה אולי צעד קטן, אך הוא מחולל פלאים.                                                                                

אז, עצרו לרגע מהקריאה והתחילו להתאמן-אמרו תודה לאדם הנמצא לידכם על משהו שעשה עבורכם לאחרונה. כפי שצחוק (או פיהוק) מדבקים, כך גם אמירת תודה. וגם אם זה מרגיש בתחילה מלאכותי ומאולץ- אז מה!? עם הזמן זה יהפוך להרגל ותייצרו שיגרה מהנה ומבורכת.