לא יאמן..אבא שלנו מתחתן
לפני כשנתיים אמי נפטרה. במהלך השנה האחרונה אבא התחיל בחיפוש אחר זוגיות חדשה. למרות ההבנה שמגיע לו זוגיות ואהבה- לא קל לנו לקבל את השינוי, במיוחד כשזה מגיע לשלב ממשי. אני ואחותי הגדולה כבר לא גרים בבית, אבל שני אחיי הצעירים (בגילאי תיכון) עדיין בבית ומתקשים לקבל את העובדה שתיכנס לבית משפחה נוספת (אישה עם שני ילדים משלה). מה לעשות?
לא פעם אנו רוצים לפתוח פרק חדש בחיים. אך בוודאי, שלא ניתן לשכוח שלפני כל פרק קודמים דפים אחרים המהווים בסיס חיוני לסיפור חיינו.
פרק ב' הינו משימה מאתגרת ומורכבת, הדורשת תשומת לב רבה והסתגלות לשינויים.
השינוי של פרק ב' משפיע על כל בני המשפחה ומקפל בתוכו קשיים רגשיים ייחודיים. לאחר תקופת התמודדות לא פשוטה (שכול או גירושין) בני המשפחה הסתגלו (פחות או יותר) למצב, וכעת הם נדרשים להתמודד עם מציאות חדשה שאינה בהכרח מיוזמתם. הבית אליו התרגלו כבר אינו אותו הבית. טלטלות אלו מעוררות תחושות בלבול וחוסר יציבות.
בנוסף, חלוקת המשאבים משתנה. הצטרפותם של אנשים חדשים למשפחה מגבירה את תחושת הבדידות וחוסר השייכות. לפתע ישנם שותפים חדשים בחדר או בבית שיש להתחשב בצרכים שלהם. עולה חשש שהזוגיות החדשה של ההורה תבוא על חשבון הקשר האישי עימו ועשויות לצוץ תחושות של כעס וקנאה בשותפים שנכנסו למשוואה המורכבת.
אז.. מה ניתן לעשות?
הפסיכולוג חיים עמית מציג מספר עקרונות שעשויים לסייע במצב החדש, ובכלל בהתמודדות עם שינויים.
עקרון הנורמליזציה- חשוב לתקף את הקשיים של בני המשפחה ולא לבטל באמירות כגון, "אתה מגזים. תחשוב גם על אבא ולא רק על עצמך...". הקשיים של ילדים במשפחות פרק ב' הם טבעיים ומתרחשים במרבית המשפחות המתמודדות במצב דומה. זה באמת לא פשוט שנכנס מישהו זר, שלא בהכרח אוהבים ובטח שלא בחרנו בו. כאשר אנו מקבלים אישור והכרה ברגשות שלנו, זה מייצר מקום של קבלה והכלה ומקל על ההתמודדות.
עקרון האיטיות- יש לגלות סבלנות ורגישות. מומלץ לקיים הכנה של הכרות הדרגתית בין המשפחות. בפרק ב' נדרשים להתמודד עם הרבה בעיות חדשות בבת אחת. ולכן, חשוב לא למהר, לא ליצר שינויים רבים מדי בהרגלי החיים של בני הבית, לא לצפות להישגים ולפתרונות מיידים, לא ללחוץ שבני המשפחה יתחברו בקלות ויאהבו את בן/ת הזוג ויצליחו ליצור קשרים טובים עם הילדים שהצטרפו למשפחה. (גם בין אחים ביולוגים זו משימה לא פשוטה).
הילדים שנשארו בביתם חשים שפלשו לטריטוריה שלהם, ואילו המצטרפים חשים כאורחים בביתם החדש. לכן, כדאי ליזום פעילויות מגבשות, לקבוע זמן משפחתי שיאפשר קבלת החלטות משותפות. ויחד עם זאת, להבין שזה עשוי לקחת זמן, ולעיתים די להסתפק ביחסים קורקטיים בלבד.
עקרון האופטימיות- כאשר אנו נמצאים במצוקה, קשה לנו לדמיין את הסצנה הבאה בתסריט חיינו. יש הנוטים לצבוע את התמונה כולה בצבע קודר וקטסטרופלי. נסו לפתח נקודת מבט אופטימית כלפי העתיד בשימוש באמירות מחזקות- "נכון, שעכשיו זה מורכב, אבל אנו מאמינים שדברים יסתדרו בהמשך".
עקרון ההעצמה- חשוב לכוון את הזרקור לכוחות הפנימיים הקיימים בנו. ילד שמרגיש ראוי ושווה, יצליח יותר להתמודד עם אתגרי פרק ב' מאשר ילד שלא מרגיש ראוי ומסוגל. בידינו הבחירה באיזו חצי כוס להתמקד. החיים מורכבים. ואין תמונה מושלמת. לצד האתגרים והשינויים, אתם בוודאי חפצים באושרו של אביכם, ולא הייתם רוצים שיישאר לבד בעוד כמה שנים כשכולם יצאו מהבית.
בנוסף, אציין המלצות נוספות שכדאי לבני הזוג לקחת בחשבון בזוגיות בפרק ב'-
מוקדי הקושי העיקריים בזוגיות פרק ב' עוסקים בקונפליקטים סביב ילדים וכסף. וכמו בכל משימה מורכבת שחשוב לנו להצליח בה, כדאי להיעזר בליווי מקצועי חיצוני שיסייע בתהליך.
כל זוגיות חשוב לטפח, ובמיוחד בשלב של פרק ב', כשעלולים ללכת לאיבוד בין כל המשימות.
ולכן חשוב לעצור מדי פעם .להקדיש זמן קבוע בלו"ז השבועי לזוגיות ולבני המשפחה הנוספים (ביחד ולחוד). לתעדף משימות. כאשר בני הזוג שותפים ומתואמים יש סיכוי גבוה יותר להתמודדות מוצלחת.
גם אם כוונתכם טובה ואתם מעוניינים לגלות מעורבות, להביע אהבה או לייצר משמעת. אל תמהרו להיות ההורים של ילדי בן/ת הזוג. זכרו- אינכם באים חלילה להחליף אף אחד. חשוב לייצר הפרדה בין ההורות לילד שלך לילד של בן/ת הזוג. מובן שראוי להציב גבולות אישיים של כבוד הדדי ולהקפיד על חוקי הבית המקובלים. אך כדאי להימנע מהתערבות לא הכרחית ובוודאי כזו השמה אתכם בתפקיד "השוטר הרע". אל תשכחו שבן/ת הזוג זקוק לתמיכה ועידוד וחשוב לא להעביר ביקורת מיותרת על התנהלותו.
זכרו, "הקשר הקושר את משפחתך האמיתית הוא אינו קשר של דם, אלא של כבוד וחדווה איש בחיי רעהו." (ריצ'ארד באך).
Edit
