מה עושים עם כל הרגש הזה

אני טיפוס מאד רגשי, כל אירוע מפעיל אצלי ישר רגש חזק, וגורם לי לחוש דברים בעוצמה רבה. לטוב ולרע. אם זה ממש לשמוח ולהתלהב, ולחילופין- לכעוס או לקנא ברמות. אני מרגיש שלעיתים קרובות זה פוגע בי וביחסיי עם אחרים. מה לעשות?

כידוע, "מחצית מהטעויות שלנו נובעות מפני שהרגש שלנו פועל כאשר עלינו לחשוב, והשכל שלנו פועל כאשר עלינו להרגיש." (קולינס). למעשה, אתה שואל- כיצד נקשיב ללב ועדיין נחזיק במושכות וננהל את עצמנו ואת מערכות היחסים שלנו באופן מיטבי?

לאחרונה, שמתי לב, שהמוזיקה בחתונות מאד רועשת. אני לא יודעת אם זה מסימני הגיל או שאולי, גם אתם חשים כמוני? מובן, שאיני רוצה לבטל לגמרי את המוזיקה. היא חלק משמעותי ומרכזי באירוע. אבל, לו רק היו מסובבים במעט את כפתור הווליום- זה יכול היה להיות יותר נחמד.. באופן דומה, ניתן לראות זאת בנוגע לרגשות בחיינו. הרגש משמש כמצפן פנימי המסמן לנו על דברים משמעותיים בחיינו, עוזר לנו להבין מה עובר עלינו ובמידה רבה שומר עלינו.

לדו', תחושת הכעס עוזרת לנו להבין היכן הגבול שלנו במידה ופגעו בנו. לא נכון לתייג רגשות כ"חיוביים" או "שליליים", שכן לכל רגש יש תפקיד, ששומר על העצמי שלנו.

אולם, כמו אש, שעלולה לאבד שליטה ובמקום לחמם אותנו, לכלות כל מה שבדרכה- כך חשוב שנדע לווסת את כפתור הרגש ולשלוט בעוצמת הרגשות שלנו.

נסו לחשוב על רגשות כמו על מזג אוויר. כשם שהעננים המרחפים בשמים באים והולכים, כך גם המחשבות והתחושות שלנו. גל של כעס, חרדה, עצב או שמחה שאנו חווים בעוצמה רבה ברגע מסוים עשוי להיראות לנו בעוד כמה שעות באופן שונה. כמו סערה שבאה וחולפת.

אז.. מה ניתן לעשות?

אציג בקצרה את מודל ה RAIN המנסה לתת מקום לרגשות העולים בנו מתוך גמישות רגשית ויכולת ויסות. המודל כולל ארבעה שלבים:

1. זיהוי – Recognize - בשלב זה עלינו לברר ולזהות "מה אני חווה כרגע בגוף, במחשבות וברגשות שלי, במצב הנוכחי?" זהו תהליך חשוב שמטרתו למנוע הכחשה או הימנעות מרגש לא נעים שעולה בנו.

2. קבלה – Accept - המטרה להכיר במה שמתרחש בהווה, ולאפשר למה שמתרחש פשוט להתקיים. להבין, שכולנו בני אנוש, שעשויים לחוות רגשות לא נעימים. קבלה אינה מעידה בהכרח על הסכמה או תמיכה במתרחש. היכולת לאמץ עמדה של חוסר שיפוטיות תסייע לנו להעמיק ללמוד את עצמנו ולהגיע לתובנות חדשות ויעילות יותר. לדו'-"אני מזהה רגש קנאה העולה בי. כנראה, שיש לזה סיבה. וכדאי לברר ולהעמיק בכך."

3. חקירה – Investigate - לאחר שמזהים ומקבלים את הרגש העולה בנו. אנו פנויים לחקור את החוויה הפנימית. כדאי לבוא מעמדה של תייר, המגיע ממקום מסתקרן, מתפעל, מתעניין ובעיקר לא שיפוטי. שימו לב לתחושות הפיזיות שאתם חווים בגוף כתוצאה מהרגש העולה בסיטואציה מסוימת. היכן בדיוק בגוף הרגש ממוקם? מהי עוצמתו בין 1-10? מה הרגש מנסה לומר? אלו מחשבות עוברות בראש? מה הפרשנות שיש לי למה שקורה? ההתנסות במודל מאפשרת לנו לזהות את הגירויים שמעוררים אותנו במצב הרגשי, את התגובות הפיזיות הראשוניות והמחשבות האוטומטיות. כך אנו לומדים שלא להגיב לגירוי המעורר באופן אוטומטי, אלא לצפות במתרחש ממרחק מסוים, ולבסוף לבחור בתגובה היעילה.

4. אי-שיוך –Non - identification - חשוב לא לתייג את עצמי לפי הרגשות שעלו בי. במקום להגדיר את עצמי כ"אדם עצבני", עדיף לדייק ולומר- ש"אני מבחין כעת ברגש כעס שעולה בי". רגש עשוי להיות מקור מידע משמעותי. כמו תמרור הכוונה, שמאותת לנו משהו חשוב על עצמנו. לא במקרה אנו חשים רגשות חזקים כלפי דברים מסוימים ולא כלפי אחרים. ככל שנדייק את הרגש שעולה בנו – נצליח לתרגמו לצעדים מוחשיים תואמי-ערכים. לדו', כאשר האדם מבין, שהרגש שעולה בו אינו עצב אלא חוסר סיפוק ממקום העבודה- האבחנה המדויקת תסייע לו בבחירת התגובה ההולמת והנכונה עבורו.

חשוב לזכור, שרגשות אינם הוראות הפעלה. ניתן להתבונן בהם, אך לא חייבים לתת להם להפעיל אותנו. אנו בעלי הרגש, ולא להיפך. זכרו- אנו האוחזים בהגה.

לסיום, לאחר שניסית ליישם את ארבעת השלבים ב מודל ה RAIN - האם חשת שעוצמת הווליום של הרגש מעט פחתה? שגשם הזלעפות מעט נרגע? כעת אתה פנוי יותר להקשבה לעצמך ולזולת, לגמישות מחשבתית ויצירתית וליישום דרכי התמודדות יעילות יותר.

Edit