אי זוגי
אני נמצא בתקופת מבחנים לחוצה במיוחד. לאשתי (שכבר סיימה את לימודיה באוניברסיטה) יש יותר זמן פנוי, והיא מתלוננת, שאני מזניח אותה, ושרק הלימודים חשובים לי. מה לעשות?
אכן לא פשוט למצוא אי זוגי בנהר החיים. בשלב זה בחיים אתה נמצא בתקופת מבחנים עמוסה, ולאחריה.. יגיעו שלבים לחוצים נוספים- עבודה, ילדים ועוד..
אין ספק, שהזמן הוא המשאב היקר ביותר שלנו.
וכידוע, " לדעת לחלק זמננו כראוי פירושו לדעת ליהנות מן החיים" (גרסיאן) .
בתקופות עומס שונות עלינו ללמוד לייצר פסקי זמן (אפילו קצרים) כדי להיטען מחדש ברמה האישית והזוגית.
אז.. מה ניתן לעשות?
לעלות למחלף- במהלך הנסיעה המהירה בנתיב החיים יש להאט מדי פעם ולעלות למחלף לנתיב צדדי, ולעצור להתרעננות קלה. צרו מסגרת לדברים שחשובים לכם ופנו להם זמן. כן, אפילו ל-10 דקות. תיהנו מהדרך, הסתכלו זה לזה בעיניים, השתיקו את הסלולר והצפצופים שמסביב, ופשוט גלו הקשבה והביעו התעניינות- איך עבר עליך היום? מה שימח אותך?
חשוב ביותר!!!- סטיבן קובי מתאר בספרו "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים מאד" שיטה לקביעת סדרי עדיפויות. לגבי כל משימה נשאל- האם זה חשוב? האם זה דחוף?
הדחוף- ככל שניתן, מומלץ לצמצם את הדברים הדחופים ע"י הערכות מראש ופריסת המשימות לאורך זמן. (למעט במצבי חירום בהם אין לנו שליטה, ולא ניתן לנבא אותם מראש).
האתגר האמיתי הוא ניהול העניינים הדחופים אך הפחות חשובים, שקוטעים את רצף העבודה ומשבשים את סדר היום ולא לתת להם לנגוס בפלח משמעותי מהזמן העומד לרשותנו.
לא חשוב ולא דחוף- לכאורה, המשבצת הזו בחיינו היתה אמורה להיות המצומצמת ביותר.
אך, מתברר שקטגוריה זו תופסת מקום נרחב בחיינו. לכאן נכנסות הסחות דעת רבות של התעסקות ברשתות חברתיות, צפיה בטלוויזיה, התכתבות ללא הפסק בקבוצות וואטצאפ. המטרה- לתחום משימות אלו לפרקי זמן מוגדרים.
החשוב- לרוב, דווקא הדברים החשובים (גם אם אינם דחופים) הם אלו הנדחקים לסוף הרשימה כמו- השקעה במערכות יחסים עם בן/ת הזוג, משפחה וחברים, עיסוק בספורט או תחביב.
הקדישו בתחילת היום כמה דקות כדי לסמן לעצמכם- מה חשוב לי להספיק היום, על מה אני לא מוכן לוותר, מה דחוף, מה יכול להמתין, מה יסייע לי להתקדם לעבר המטרות שלי?
הזמינו ל"דייט"- קבעו מפגש זוגי והכניסו ללו"ז השבועי יום ושעה קבועים ( אם לא שריינתם ביומן.. הסיכוי שזה יקרה קטן..). עצם הציפיה לבילוי זוגי שממתין לכם בסוף תקופת המבחנים, מעוררת התרגשת ומייצרת אופק אופטימי.
להודות על היש- הנטייה הטבעית שלנו היא להתמקד במה שחסר. בתהליך של הכרת הטוב עלינו לבצע פעולה הפוכה – להתמקד ב"יש", להגדיל ולהעצים אותו. הכרת תודה מאמנת אותנו להיות נוכחים ברגע ספציפי בהווה. ופחות להתעסק בעבר או לחשוב על העומס והקושי שממתינים בעתיד. השתדלו להתרכז ב"כאן ועכשיו" – לחוות את הרגע, להוקיר וליהנות ממנו.
תרגיל פשוט אך משנה מציאות: בסוף יום שתפו בשלושה דברים, שאתם רוצים להודות זה לזו.
להתגמש- המסע הזוגי המשותף כולל את היכולת לקבל בהבנה את הצרכים השונים שלכם בקשר. תקופת לימודים הינה תקופה עמוסה. עליך להתמקד בלמידה, ואילו אשתך זקוקה לתשומת לב ולזמן משותף איתך.
היפגשו לשיח פתוח, בו כל אחד יביע את רצונותיו ולמה הוא זקוק. לאחר מכן נסו להיכנס לנעליו של בן/ת הזוג ולהתייחס לקשיים שהוא מעלה. הגדירו יחד מהו המינון הנכון עבורכם לזמן זוגי בתקופה זו, כיצד אתם יכולים להביע אכפתיות והתעניינות (אפילו לזמן קצר) ומה עשוי לשפר את הרגשתכם.
"שפת האני"- תקשורת זוגית יעילה כוללת דיבור בשפת "האני". כלומר, עליי לדייק לבן/ת הזוג מה אני זקוק ולא לפנות בטון מאשים, שמייצר התגוננות או התקפה.
במקום לומר- "אתה רק עסוק בלימודים שלך, ולא משקיע בי..", עדיף לומר-" אני מרגישה בתקופה האחרונה לבד וזקוקה להתעניינות מצידך."
הדברים שאותי משמחים- הפתיעו, גלו התעניינות וחיבה, שמחו זה את זה בדברים קטנים כמו- מסרון מרגש, תמונה מצחיקה, מתנה סמלית. כל זה עשוי לגזול מאיתנו דקות בודדות, אך למלא אותנו ליממה שלמה.
Edit
