האדם מחפש משמעו"ת בימי קורונה
זהו. מיציתי. אין לי סבלנות לשמוע על ה"מתנות" שהקורונה מביאה. יש רגעים שקשה לי להתמודד ואני נופל לייאוש, במיוחד שנראה שהמשבר עוד רחוק מסיום. מה לעשות?
אני בטוחה שרבים מזדהים עם תחושותיך. אכן תקופה זו טומנת בתוכה אתגרים לא פשוטים הבאים לידי ביטוי בתחומים רבים.
כדי לסייע לכולנו להתמודד בתקופה זו של אי-ודאות ולגלות בתוכנו כוחות (ולא רק לשרוד אותה..) מומלץ להיזכר בתורת הלוגותרפיה (לוגו= משמעות) של הפסיכיאטר ויקטור פרנקל עליה כתב בספרו "האדם מחפש משמעות". פרנקל, ששרד את מחנות טרזיינשטט, דכאו ואושוויץ, האמין כי הנפש היא המקום שבו יש לנו חופש מוחלט ולא ניתן לכבול אותה.
אז.. בואו נחפש עקרונות של משמעו"ת גם לימים אלו-
מ- מחויבות למשמעות – כשויקטור פרנקל הגיע לאושוויץ הוא חישב שהסיכוי שלו לשרוד עומד על 5% בלבד (!!!) ולמרות שלא היה לו מושג מתי וכיצד תסתיים המלחמה הארורה הוא לא התייאש. פרנקל טען שהחיים מציבים לאדם את השאלה מהי המשמעות שהוא מקנה להם, והמשמעות היא זו המסייעת להתמודד עם כל קושי.
וכדברי ניטשה, "מי שיש לו איזה למה שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".
על כל אחד מאיתנו המחויבות לברר (ולפעול באופן מעשי) מהו התפקיד שעלי למלא כאן ועכשיו. היום. לא מחר. לא בעוד שנה כשהקורונה תעלם. להתבונן באופן בו אני מתייחס להוריי, לחבריי, לילדיי. כיצד אני מביא לידי ביטוי את כישוריי- במוזיקה, בכתיבה, בהקשבה. לפעמים מדובר בפעולה פשוטה ויומיומית אך בעלת חשיבות רבה כמו הקפדה על ההנחיות של חבישת מסכה. ולעיתים המשמעות תתפרץ בפעולה יוצאת דופן וחד-פעמית.
חשוב לציין, שההצלחה במשימה אינה המדד החשוב אלא עצם ההתחייבות אליה. ולכן גם אם בחרנו לבצע פעולה מסוימת ולא עמדנו ביעד שהצבנו לעצמנו, זה לא העיקר אלא עצם העובדה שניסינו ופעלנו. המשמעות שאנו מוצאים יכולה להשתנות לאורך החיים, אך אינה מפסיקה לעולם.
משמעות היא המגדלור המכוון ומאיר לנו את הדרך.
על מה אתה לא מוכן לוותר בתקופה זו?
מה חשוב לך היום?
מובן שישנם רגעי "נפילה" וייאוש. עלינו ללמוד להתבונן בהם ממקום לא שיפוטי ולקבל את העובדה שכולנו בני אנוש החווים מנעד של רגשות. ויש עליות וירידות.
התמודדות עם מצבי משבר מובילה פעמים רבות לייאוש ולהחלשת המערכת הפיזית והנפשית. אך איננו חייבים לשתף פעולה עם חוסר התקווה. עלינו למצוא משמעות שתסייע להתמודד עם המשבר. וכך כותב פרנקל- "ניסיון חיי המחנה מורה לנו, כי יש בידי האדם חופש בחירת פעולה. אנחנו שהיינו במחנות הריכוז, זוכרים את האנשים שהיו עוברים מצריף לצריף כדי לעודד את רוחם של אחרים, כדי לפרוס להם מפרוסת לחמם האחרונה. אולי הם היו מעטים, אך די בהם להוכיח כי אפשר ליטול מן האדם את הכל חוץ מדבר אחד: את האחרונה שבחירויות אנוש- לבחור את עמדתו במערכת נסיבות מסוימות, לבור את דרכו..".
ש- שמחה –לאחרונה צפיתי בהרצאת זום. במהלכה שמתי לב שהמרצה חייכה לאורך ההרצאה. האנרגיה החיובית שלה הצליחה לעבור למשתתפים דרך המסך, ועודדה אף מעבר לתוכן המילולי. מתברר שאפילו העלאת חיוך מלאכותי על פנינו משחררת אנדורפינים במוח ומסייעת להורדת הלחץ.
פרופ' פרדריקסון ערכה מחקר העוסק באיזון בין רגשות שליליים לחיוביים. לטענתה, מומלץ לקיים ביניהם יחס של 1:3, כלומר כדי להרגיש מאושרים עלינו לחוש שלושה רגשות חיוביים על כל תחושה שלילית.
אנו יכולים להזמין תחושות חיוביות כמו הכרת תודה, סיפוק, התפעלות וסקרנות בכך שנכוון זרקור על הדברים הטובים בחיינו. בתקופה האחרונה אני נעזרת באפליקציה של "יומן האושר" המזכירה לי לתעד רגעי אושר בחיי, ובכך מעודדת אותי להבחין בהם ולהגדילם.
אם שיר מסוים גורם לי להרגיש טוב- אפתח איתו את היום, אתקשר לחברה שמפזרת אופטימיות, אפרגן לאנשים שאני מעריכה. בקיצור, אגביר את ווליום הרגשות החיוביים בחיי.
מ- מערכות יחסים - המרכיב בעל ההשפעה הרבה ביותר על האושר הוא מערכות יחסים חיוביות ומשמעותיות. אין הכוונה למספר עוקבים ברשת החברתית או למספר הקבוצות בוואטצאפ אלא למערכות יחסים בהן אנו חשים שייכים, נאהבים, המקנות לנו מרחב ובטחון להיות מי שאנו באמת.
עם אלו אנשים אתם נהנים להיות? מי גורם לכם להרגיש ראויים ומוערכים? מי מקשיב ומתעניין בכם? האם אתם דואגים להקיף עצמכם באנשים אלו? האם אתם יודעים להביע כלפיהם הערכה וחיבה?
ע- עידוד- עודדו את עצמכם ואת סביבתכם במשפטים מחזקים כמו- "אנחנו נתמודד", "אני עושה את הטוב ביותר שלי". זכרו- למילים שלנו יש כוח.
ו- אחרון חביב...
ת- תפילה. כוחה של תפילה לפתוח שערים נעולים, בקשו תקווה וכוח ומצאו משמעו"ת בימים מאתגרים אלו.
בשורות טובות במהרה!
E
