לאהוב את עצמי

אני שונאת את עצמי. אני מצליחה לראות רק את החסרונות שיש בי (אני מאמינה שיש בי המון דברים טובים אבל אני מתקשה למצוא אותם). אני לא מצליחה להתקדם ולבנות את האישיות שלי, כי יש לי כל כך הרבה תכונות ודברים שאני רוצה לתקן. אני רוצה להיות שלמה עם עצמי, אבל לא מצליחה. איך עושים את זה?

התהליך של קבלה עצמית וראית הטוב שבנו הינו משימת חיים, מסע הדורש עבודה יומיומית של עליות וירידות. עלינו ללמוד להיות שלמים עם חוסר השלמות, לכוון את הזרקור לחוזקות שבנו ולהתבונן בעין חומלת על החסרונות.

רבים מתבלבלים בין מודעות עצמית לביקורת עצמית. החל מגיל שנה המודעות הראשונית נכנסת לפעולה, כשהילד מזהה את עצמו בתמונה וקורא בהתפעלות- "הנה אני!". מודעות עצמית הינה פונקציה חיונית להתפתחות ולהתקדמות. אולם התמקדות-יתר בשלילי עלולה לגרום לקשיים רגשיים, חוסר ביטחון עצמי וירידה במוטיבציה. ציינת, שאת מאמינה שיש בך גם דברים טובים. זו אמונה חיונית שחשוב לחזק. אולם לא די לדעת. עלינו לחוש בחוזקות הללו ולהודות עליהן.

אז.. מה לעשות?

מילים- שימי לב למילים בהם את משתמשת. במקום לומר "אני שונאת" עדיף לשנות "אני לא אוהבת כאשר אני..". זה נראה שינוי קל, אך הוא עשוי להפחית את עוצמת הרגש השלילי ולשים דברים בפרופורציות.

זה מה יש- נסי לראות את ה"היש" ולא "מה שאין או אמור היה להיות". התיידדי עם "הלא-מושלם"- כתבי בכוונה עם שגיאות, בצעי פעולות שאת נמנעת מהן, אמרי לעצמך- "אני עושה כמיטב יכולתי".

לסלוח- אני בטוחה שאם חברה היתה משתפת אותך בביקורת שלילית עצמית - היית מצליחה לבטא כלפיה חמלה, לשים דברים בפרופורציות ולהראות לה צדדים נוספים. נסי לתרגל זאת עבור עצמך. מומלץ בכתיבה- קחי דף לבן, בחרי תחום מסוים בחייך, שאינך מרוצה ממנו והביעי חמלה. תרגיל זה הוכח בניסוי- משתתפים חולקו לשתי קבוצות. אנשים שהיו בקבוצת ה-״חמלה״, וכתבו בכל יום במשך שבוע מכתב חמלה עצמית גילו ירידה בתסמיני דיכאון לעומת קבוצה שכתבה זיכרון ילדות. בנוסף, המשתתפים שכתבו לעצמם מכתב חמלה עצמית גילו מוטיבציה רבה יותר לשיפור עצמי. כשאנו מקבלים את עצמנו- יש לנו מוטיבציה גבוהה יותר ללמוד ולהשתפר! עודף ביקורת עצמית עלול להחליש ולהרפות את ידינו.

לפרוש ממרוץ המחשבות השליליות- אנשים הסובלים מביקורת עצמית שלילית מקדישים שעות רבות לניתוח כישלונותיהם. עלינו לפרגן לעצמנו על הצלחות והישגים (גם אלו הנדמים כקטנים ולא חשובים) ולשתף בהם אנשים נוספים.

להגביר את הווליום של האושר- אושר הוא תבלין סודי וחמקמק. לא פעם אנו משחקים איתו מחבואים. לעיתים, גם כשהוא נוכח ואומר לנו יפה שלום, אנו מתקשים לזהות אותו וממשיכים לחפש אותו בפינות נסתרות. נסי להגביר את עוצמתם ונוכחותם של רגשות חיוביים. רגשות כמו הכרת תודה, סיפוק, תקווה, יצירתיות, התפעלות וסקרנות. פרופ' ברברה פרדריקסון ערכה מחקר העוסק באיזון בין רגשות שליליים לחיוביים. לטענתה, מומלץ לקיים ביניהם יחס של 1:3, כלומר כדי להרגיש מאושרים עלינו לחוש שלושה רגשות חיוביים על כל תחושה שלילית. אנו יכולים להזמין תחושות חיוביות בכך שנכוון זרקור על הדברים הטובים בחיינו. אם שיר מסוים עושה לך טוב- פתחי איתו את היום, הפגשי עם חברה שמביאה עימה נדיבות ואופטימיות, אמרי מילות הערכה לאנשים שאת מוקירה, הקשיבי להרצאה מסקרנת, חפשי חוויות שגורמות להנאה ויצירתיות.

לפנות לעזרה- יש המדמים הערכה עצמית חיובית ל"מערכת החיסון של התודעה"- המאפשרת לנו להיות פחות פגיעים, לעמוד מול ביקורת, לפתח עמידות והתמודדות מול אתגרים. הערכה חיובית מבוססת על קבלה עצמית, כפי שהננו, ללא שיפוטיות תוך שאיפה להתקדמות. הדאגה והאחריות לקבלה עצמית מוטלת עלינו. כאשר אנו חשים בכאב אנו פונים לעזרה רפואית. בוודאי אם הכאב לא חולף מעצמו. כאב נפשי כואב לא פחות. אל תישארי איתו לבד. מגיע לך להרגיש יותר טוב וללמוד לקבל את עצמך באהבה.

Edit