נ.ב אני אוהב אותך

​

בת הזוג שלי נעלבת שאני לא אומר לה שאני אוהב אותה. אני מעדיף לומר "אני אוהב אותך" רק כשיש כוונה אמיתית מאחורי המילים, גם אם זה יהיה לעיתים רחוקות ולא בגלל שמצפים ממני. מה נכון לעשות?

אחת המתנות המשמעותיות שזוגות יכולים להעניק זה לזה היא הכּרה והוקרה. הכרה בערך של בן/ת הזוג, הכרה בצרכים ובתחושות. גם בתחומים אחרים אנו זקוקים להכרה במי שאנו בעיני הזולת- במילה טובה מהבוס, בתעודה בסיום שנה, במילים שהתינוק שומע מסביבתו מרגע שנולד- "איזה אוצר!". ההכרה לא יכולה להתבצע בראש שלנו בלבד, עלינו לתת לה ביטוי מעשי או מילולי.                                                                                                     

מאחורי המילים "אני אוהב/ת אותך" מקופל צורך אנושי בסיסי ועמוק- הצורך להיות נאהב.                   לעיתים הדרך בה אנו מביעים את אהבתנו לזולת אינה בהכרח הדרך הגורמת לו לחוש אהוב.                       ד"ר צ'פמן טוען בספרו חמש שפות של אהבה שאם נצליח להתמקד בצרכי האחר ולהביע את אהבתנו בשפה שהוא מבין (ולא רק במה שגורם לנו לחוש אהובים) נשדרג את מערכות היחסים שלנו. קיימות שפות שונות לאהבה כמו- מילים, זמן איכות, מתנות, נתינת שירות ומגע.                      

כשרוצים לשמוע שיר ברדיו ויש רעשי רקע שמפריעים, מנסים למצוא את התדר המדויק כדי להאזין באופן צלול ונקי. באופן דומה, מומלץ להתכוונן זה לזה ולמצוא את התדר המדויק בו תחושו אהובים.    

שאלת מה נכון לעשות? קשה לענות על השאלה במונחים של נכון או לא נכון, ובוודאי שאין תשובה אחת מוסכמת. בני זוג הם ישויות נפרדות ולכל אחד צרכים ורצונות שונים. הפתרון טמון במודעות לפערים וביכולת לייצר גשר שיחבר ביניהם.

הבדלים בקצב הלב- זה די מתסכל ללכת לצד אדם הפוסע בקצב שונה משלך. רבים מתלבטים מתי לומר בפעם הראשונה לבן/ת הזוג ש"אני אוהב/ת אותך", מה יקרה אם עבור השני זה מוקדם מדי? מה זה אומר אם רק אחד מבני הזוג מצהיר על רגשותיו? האם זה יגרום מבוכה או ריחוק כאשר השני עדיין לא נמצא שם?                                                                                                          

בתחנות רבות במסע הזוגיות קיימים הבדלים בקצב הלב. בני זוג שונים מבחינה אישיותית (כמו- טיפוסים מוחצנים לעומת מופנמים), ישנם פערים בצורך באינטימיות וקירבה, בעוצמת הרגשות ובאופן שמבטאים אותם. יחד עם זאת, חשוב לזכור שגם מי שהולך בצעדים איטיים יותר עדיין מתקדם. הזוגיות מורכבת משני לבבות פועמים, ולא בהכרח שהקצב יהיה תמיד זהה. 

50 גוונים של אהבה- פרחי האהבה אינם נפתחים בקצב אחיד. כדי שקשר יצמח באופן בריא- הבסיס צריך להיות מושתת על אמון ואותנטיות בקשר. אני מבינה את הקושי שלך להביע אהבה רק משום שבאותו רגע מצפים ממך לומר זאת. אולם, בין "אני אוהב אותך" ללא לומר דבר קיים מנעד של אפשרויות. ניתן להביע הצהרות אהבה רכות יותר כמו- "אני אוהב בך את זה" או "אני שמח שבחרת בי", "תודה שאת לצידי". וכמובן שניתן להביע אהבה באופן לא מילולי.

להוקיר- מעניין שהמילים הכרה והוקרה כה דומות. כשרוצים להכיר אדם לעומק- ניתן להתמקד בתכונותיו השליליות או לכוון את הזרקור לתכונות החיוביות שגורמות לנו לרצות להכיר אותו ולהיות עימו בקשר קרוב. לשם כך עלינו לאמן את שריר ההוקרה ולהעריך את הדברים הקטנים, היומיומיים. מדובר בעבודה פנימית הדורשת ויתור על ציפיות מוקדמות והתבוננות מנקודת מבט חדשה ומתפעלת. הנטייה הטבעית ההישרדותית שלנו היא להפנות את תשומת הלב לשינוי, בעיקר לשינוי שלילי העלול להוות איום, וכך להיערך לסכנה. המוח מתמקד במה שחסר. בתהליך של הכרת הטוב עלינו לבצע פעולה הפוכה – להתמקד ב"יש", להגדיל ולהעצים אותו. כתוב מה אתה מעריך בבת הזוג שלך. שים לב במיוחד לדברים הברורים מאליהם.

נוסחת 1:5 - גוטמן ניתח דפוסי תקשורת של זוגות וגילה נוסחה חשובה- 1:5. הנוסחה טוענת שבזוגיות טובה יש צורך בחמישה מסרים חיוביים על כל מסר שלילי. הצורך להיות נאהב מתמלא כאשר סך החוויות החיוביות שלנו בקשר מתרחב.

להביע רגשות- כאשר אנו חושפים רגשות בפני בן/ת הזוג אנו מייצרים אינטימיות רגשית אך גם נוטלים סיכון להיפגע. אל תוותר על יצירת קירבה הכוללת הבעת רגשות ושיתוף הדדי. גם אם הינך מתקשה להביע תחושותיך במילים, נסה לשתף בקושי ולהביע רגשותיך בדרכים נוספות. זה דורש אמון ואימון. כפי שכתב ליאו בוסקאליה- "אהבה היא זרועות פתוחות. אם תשמור אותן סגורות, תחבק רק את עצמך."