עם חרטות
אני בכתה י"א ומתלבט אם להמשיך ללמוד את המקצוע המורחב שבחרתי. אני מצטער שלא בחרתי במקצוע אחר שרציתי (שפחות נחשב ופחות קשוח) ומתלבט אם לשנות. מצד שני חבל לזרוק עכשיו שנה פלוס של השקעה ואולי עדיף כבר להמשיך. מה לעשות?
לא פעם אנו מתבוננים לאחור על החלטה שבחרנו ותוהים אם זו היתה בחירה נכונה עבורנו.
אנו מבקשים לעצור, להתבונן על הדרך שעשינו ולבקש מה "ווייז" הפנימי לשנות מסלול.
אחד הפרקים בספר של יהודית כץ "חושבים טוב" עוסק במונח "עזיבה אסטרטגית".
לפעמים אנו שואלים את עצמנו מתי והאם בכלל נכון לפרוש. אחרי שהשקענו במערכת יחסים, בלימודים, בעבודה- קשה לנו ככה פתאום לקום וללכת. במיוחד לאור החינוך שקיבלנו על ערך ההתמדה וגינוי הוויתור.
התמדה היא בהחלט אחת התכונות החשובות הנדרשות להצלחה בחיים. אולם, מתברר שהניצחון לא תמיד שייך למתמידים. לעיתים עלינו לדעת גם לומר יפה שלום לבחירות שלנו.
עזיבה אסטרטגית מדברת על היכולת להתבונן בכנות במאמץ שהושקע עד כה ולבחון האם אנו מתמידים מהמניעים הנכונים. כץ מתארת עזיבה מהסיבות הנכונות לא ככישלון אלא כנפילה קדימה. השאלה שעליך לשאול את עצמך היא מדוע אתה שוקל לוותר על הלימודים במקצוע המורחב שבחרת? האם משום שקשה (ומה לעשות ש"קשה" לא נמצא רק בלחם...) או משום שלמדת משהו חשוב על עצמך והגעת להבנה שהשקעה נוספת לא תסייע למצב ושעדיף להשקיע את האנרגיה במקום אחר שיטיב עבורך?
אז, מה לעשות?
אחי, אם היית שואל אותי- מה היית מייעץ לחבר טוב בסיטואציה דומה? כדי לקבל פרספקטיבה נכונה בנוגע להתלבטות המלווה אותנו- מומלץ לתפוס מרחק רגשי בכך שנדמיין עצמנו מתייחסים לדילמה של חבר קרוב. כן, מתברר שאנו נוטים להיות חכמים, לשאול את השאלות הנכונות ולגלות חמלה רבה יותר כלפי אחרים.
לגמור הכל מהצלחת- מגיל צעיר חונכנו שצריך לסיים את מה שהתחלנו. אלו חלק מדפוסי החשיבה הנוקשים שמזמזמים לנו בראש. דמיין שיש לך את החופש להחליט- לבחון את היתרונות והחסרונות במצב הנוכחי, להניח בצד את השאלות העוסקות באֶגו- כמו, מה זה אומר עליי אם אעזוב עכשיו? מה יחשבו עליי אם לא אלמד את המקצוע הנחשב? ועבור לשאלות מקדמות של- מה נכון לי? האם המצב הנוכחי מקדם אותי? האם אני מפספס הזדמנות משום שהתחייבתי למשהו שפחות מתאים לי?
איזה כיף! בוטל!- פרופ' דן אריאלי מציע כלי שיכול לסייע לנו להבין מה באמת אנו רוצים לעשות. דמיינו אירוע שהתחייבנו להגיע אליו (ולא ממש מתאים לנו) ולפתע אנו מקבלים הודעה שהתבטל. כנראה שנחוש שמחה והקלה. חדוות הביטול נועדה לשפר את ההבנה בנוגע לבחירות של עצמנו, מה באמת מתאים לנו לעשות בזמן המוגבל העומד לרשותנו. אין הכוונה שנעשה רק מה שבא לנו ושלא נתחייב או נתחשב באחרים, מובן שיש לפעול מתוך שיקול דעת ולהבין שבכל בחירה מצויים גם צדדים פחות נעימים. אבל, אם בכל שיעור במקצוע המורחב אתה חש תסכול וחרטה בנוגע למקצוע הלימוד שבחרת, כנראה שאתה לא נמצא במקום הנכון עבורך.
אולי מחכה לי משהו טוב יותר- פחד מהחמצה (FOMO או Fear of Missing Out) מתייחס לתחושת חוסר הנוחות המתעוררת בנו כאשר אנו עסוקים בהזדמנויות שאולי החמצנו או בשל החשש שאחרים חווים חוויה מספקת בלעדינו. בעידן השפע אנו נאלצים בכל בחירה לשלם את המחיר על משהו אחר שלא ניסינו. עלינו לזכור שלכל בחירה יש מחיר. אין מושלם. אם תהיה כל הזמן עסוק במה שאולי פספסת לא תוכל ליהנות מהיש ומהיתרונות של הקיים.
עדיף להצטער על דברים שעשית מאשר על דברים שלא עשית- לא פעם אנו שואלים את עצמנו- מה היה קורה אילו? במיוחד כשמדובר בבחירות בעלות פוטנציאל לשינוי שעשויות היו להשפיע על תהליך ההתפתחות והצמיחה שלנו כמו בחירת בן/ת זוג או מקצוע. יתכן ואתה עדיין מתחבט בשאלה מדוע לא בחרת במשהו אחר שרצית ומתקשה להקדיש את מרצך לתחום הלימודים הנוכחי.
לא תמיד אנחנו חייבים לקבל החלטות גדולות ומרחיקות לכת. ניתן להתחיל בניסוי קטן, כמו לבקש להיכנס למספר שיעורים למקצוע שאתה שוקל לשנות (אולי תגלה שזה בכלל לא מה שחשבת), במקום להחליף מקום עבודה ניתן לפתח תחביב קרוב ולבחון האם יש הצדקה לביצוע סיבוב פרסה. ואולי תגלה- שהאוצר נמצא ממש כאן, בהחלטה שכבר בחרת.
Ed
