פנצ'ר בגלגל האהבה
אנחנו נשואים 12 שנים. מרגישים שמשהו קרה לאהבה שלנו. אנחנו לא בטוחים אם זו סתם השגרה או אולי סיבה אחרת, עמוקה יותר וחוששים שהמצב יחמיר.
דמיינו שנורית האזהרה ברכב שלכם מהבהבת. כן, זו הצהובה, עדיין לא האדומה, אפשר להמשיך לנסוע ועדיין... הנורית הזו עקשנית ומאותתת שמשהו קורה.
אין ספק שמרוץ החיים, העומס, הקורונה ועוד אלף ואחת סיבות גרמו לכך שצבעי הזוגיות דהו והגיע הזמן לחדשם. אני מסכימה, שבשלב זה הזמן אינו מרפא אלא להיפך- עלול להחמיר את המצב ולגרום לכך שתתרגלו לעוצמות נמוכות בקשר הזוגי ותסתפקו בפירורי אהבה.
מה ניתן לעשות?
הגיע הזמן לעצור בשול הדרך, להרים את מכסה המנוע ולנסות להבין מה קרה- האם מדובר בעומס החיים, בצרכים אישיים או בינאישיים שהשתנו, בקשיים בתקשורת הזוגית?
לקבוע עיתים- עבור דברים שחשובים לנו אנו דואגים לשריין זמן. פתחו יומן וקבעו להיפגש לדייט קצר, להסתכל זה לזו בעיניים, להשתיק את הסלולר והצפצופים מבחוץ, ופשוט להקשיב ולהתעניין.
חישוב מסלול מחדש- המסע הזוגי כולל את היכולת לקבל את הצרכים השונים שלכם בקשר. נסו להביע בשיח פתוח ולא שיפוטי למה כל אחד זקוק היום בקשר, מה מטעין אותו, מה מאתגר עבורו. קשר זוגי מוצלח דורש נתינה, השקעה ובחירה מתמדת. בכל יום אנו בוחרים באיזו זווית ראיה נתבונן על המציאות? כיצד נפרש את תגובת בן/ת הזוג? באלו מילים נבחר? האם נפרגן או נתחשבן? האם נבליג או נאיים? האם נתגמש או נתעקש? האם נשתף או נשתיק? כדי להצליח במסע המשותף עלינו להתפתח ולצמוח מתוך הקשר. בסופו של דבר, נעריך דברים שהשקענו בהם מאמץ והתמדה, ולא ויתרנו עליהם בקלות.
למלא את מיכל הדלק- הפתיעו, שמחו זה את זה בדברים קטנים כמו- מסרון מרגש, מחמאה, תמונה נוסטלגית, מתנה סמלית. כל אלו עשויים לגזול מאיתנו דקות בודדות, אך למלא אותנו ליממה שלמה. בחרו בלימוד או בילוי משותף מפרה המאפשר התבוננות על הקיים מזווית חדשה ומרעננת. עצם הציפיה לבילוי זוגי שממתין לכם כבר עשויה לייצר אופק אופטימי.
ליהנות מהדרך- מחקרים מלמדים שמה שמביא לירידה בתשוקה ובשביעות הרצון אינה בהכרח השגרה, אלא חוסר הערכה בין בני הזוג. ולכן, יש לאמן את שריר התודה, להוקיר ולהעריך את הדברים היומיומיים. מדובר בעבודה פנימית לא פשוטה הדורשת להתרכז ב"כאן ועכשיו" – לחוות את הרגע, להוקיר וליהנות ממנו.
הכל מוכן. בואו נצא לדרך!
Ed
