התנצלות מכל הלב

​

הימים ימי אלול וחשבתי לבקש סליחה מחבר על אירוע מורכב שהיה בינינו. משהו שאני סוחב יותר מדי זמן ומעיק עליי. יחד עם זאת אני חושש שהחבר יראה בהתנצלות שלי הוכחה לכך שהוא צודק ולא יתנצל על חלקו באירוע. מה לעשות?

התבוננות במילה-"להתנצל" מגלה שהשורש נ.צ.ל מקפל משמעויות שונות- מצד אחד התנצלות עשויה לשמש עבורנו כחבל הצלה, להיטיב את מערכות היחסים שלנו ולהפחית תחושת אשמה ומנגד היא עלולה לייצר תחושת ניצול כאשר הזולת אינו מקבל את התנצלותנו או משתמש בה כנגדנו.

מחקרים מלמדים כי קיים קשר הדוק בין תהליכי סליחה למצב בריאותי. אנשים המקפידים לבקש סליחה, ולא פחות חשוב- מאפשרים לעצמם לסלוח, סובלים פחות ממחלות, צורכים פחות תרופות, נוטים פחות לדיכאון, ישנים טוב יותר, שמחים יותר ומוכנים לפעול יותר למען הזולת.

לא בטוח שההחלטה לבקש סליחה מחברך תניב התנצלות הדדית. אין לנו שליטה על התנהגות הזולת, אך עצם בקשת הסליחה עשויה לרפא גם אותנו ולכן חשוב לבצע אותה באופן מיטבי. רנדי פאוש בספרו "ההרצאה האחרונה" טוען שהתנצלות טובה פועלת כאנטיביוטיקה בעוד שהתנצלות גרועה היא כמו מלח על הפצעים.

מה לעשות?

שינוי תפיסתי- בקשת סליחה יושבת על תבנית חשיבה בסיסית עוד מתקופת הילדות לפיה – אם אני מבקש סליחה, סימן שאני אשם או שלא הייתי בסדר. אולם סליחה אינה בהכרח הסכמה עם המעשה אלא בירור עצמי של התחושות שהאירוע עורר והיכולת לשחרר אותן. למעשה, הסליחה בעיקר מכוונת פנימה כלפי עצמינו ופחות כלפי האחר. ההבנה שכולנו טועים, ועצם ההכרה בטעות והרצון לתקן ראויים להערכה ולמחילה.

טעיתי- מתברר שהמרכיב החשוב ביותר בהתנצלות הוא קבלת אחריות. יש המפרטים את הנסיבות שגרמו להם למעשה, אך משמיטים את המילה החשובה ביותר- טעיתי. לא כדאי לקלקל התנצלות עם תירוץ. הכרה באחריות היא זו שתגרום לאחר לסלוח לנו.

כל עוד הנר- כן, כן, אפשר עוד לתקן. בהבעת התנצלות מרכיב התיקון הוא קריטי. לא מספיק למלמל מילת סליחה. הרצון לתקן מעיד על נכונות לפצות את הזולת. וכשם שאנו מנסים להתאים לחבר את הארוחה שנכין עבורו, המתנה שנעניק לו, כך חשוב להתאים את ההתנצלות לערכים החשובים לאדם הפגוע. לדוג' אנשים בעלי תפיסה עצמית חברתית המושקעים במערכות היחסים יעדיפו התנצלות הכוללת אמפתיה והבעת רצון לתחזק את הקשר על פני התנצלות הכוללת פיצוי חומרי.

טיימינג- כמו בכל דבר, לפעמים מה שיוצר את ההבדל הוא בקשת הסליחה בזמן הנכון ובמקום הנכון. ימי אלול מזמנים רוח סלחנית, אך לא חייבים להמתין ליום כיפור או לאירוע חגיגי. במקביל כדאי לזכור שגם הזולת זקוק לעבד את ההתנצלות ולקצב שלו כדי לסלוח.

הפרטים הקטנים- גם בברכה אישית, בקבלת מחמאה הפרטים הקטנים מייצרים תחושה שמישהו רואה אותנו. כך גם בנוגע להתנצלות – היכולת לפרוט את הנקודות עליהן אנו מתנצלים עדיפה על התנצלות כללית וסתמית. מודעות לפרטים מלמדת שאנו מתייחסים למה שקרה ברצינות ונוטלים אחריות. יש להיזהר ממילים מכלילות כמו "תמיד" או "אף פעם". החיים אינם שחור או לבן. ישנם גוונים רבים באמצע. בתהליך הסליחה אנו פותחים בליבנו מקום ומעבירים מסר חשוב שאנו רואים את הזולת באופן מורכב הגדול מהמעשה שעשה. 

עשו חזרות- לפני פרזנטציה חשובה בעבודה, ראיון וכד' אנו טורחים להתכונן. כדאי לכתוב מראש מה שרוצים לומר, לעשות סדר במחשבות ולוודא שהמסר יעבור באופן מדויק. יחד עם זאת, המילים מאבדות מתוקפן כאשר הן ריקות ממעשים. אל תבטיחו מה שלא בטוח שתוכלו לקיים.

חדר הכושר לסליחה- סליחה אולי לא משנה את העבר, אך עשויה להרחיב את העתיד. הפיוס מביא לחיזוק הקשר. יש להתאמן בשריר הסליחה ולהצליח להניח בצד רגשות של כעס ופגיעות. מצאו רגע שקט במהלך היום, נשמו עמוק ובקשו סליחה על דברים קטנים שפספסתם, דברים שרציתם לעשות ולא הספקתם, מילה שלא היתה במקום, חשבו על אדם שפגע בכם ושאתם רוצים לסלוח לו. ואולי גם הגיע הזמן לסלוח לעצמכם.