סוד כמוס
גיליתי שבן הזוג שלי הסתיר ממני מידע. נודע לי עליו במקרה מחברה משותפת. אומנם המידע לא קשור ישירות אלינו אבל עדיין זה ערער את תחושת האמון שלי בקשר הזוגי. כשדיברתי איתו על זה- הוא טען שלא חייבים לספר הכל ולא הבין מדוע אני עושה מזה עניין. מה לעשות?
אנו חיים בעידן בו ניתן "לעשות גוגל" כמעט על כל דבר, ולקבל מידית מידע רב במהירות ובקלות. אולם התהליך של שיתוף במרחב הזוגי אינו כה מהיר ופשוט ומכיל התנגשות של רצונות ורגשות. לרובנו יש פנטזיה שבין בני זוג לא יהיו סודות כלל, שהכול יהיה גלוי וידוע ללא מחסומים.
האם אכן בני זוג צריכים לספר הכול זה לזה? מתי מידע מסוים נחשב לפרטי ומתי הוא הופך לסוד?
ובכן, לכולנו יש סודות. לכל אחד ישנה כספת פנימית המכילה מידע שאנו מסתירים ושומרים עליו, ולעיתים אף לא מודעים לקיומו. משמעות הסוד אינו בהכרח גילויו או הסתרתו, אלא עצם קיומו.
קיומם של סודות הינה חוויה המלווה אותנו מילדות. חשיבות הסוד והשמירה עליו מקבלת פרשנויות שונות אצל אנשים שונים. כל משפחה מגבשת לעצמה "מערכת חוקים" לא-כתובה, הקובעת האם ולמי מותר לספר? מהו משמעות הסוד? מה הוא מחזיק? על מי הוא שומר? ומה קורה כשמעזים לגעת בו?
בתהליך ההתקרבות של בני הזוג עוד בטרם הנישואין, מתפתח הרצון לשתף בחוויות אישיות השמורות לאנשים להם חשים קרבה מיוחדת. כדי "להוריד מסכות" ולהודות בקשיים ובחולשות נדרשת מידה רבה של אמון והכלה. עצם השיתוף מייצר בטחון, מגביר את תחושת ההדדיות ומשמש בסיס משמעותי ליצירת אינטימיות במרחב הזוגי. בעוד ששמירת סוד גוזלת אנרגיה ועלולה להוביל למסכת של שקרים והסתרות. יחד עם זאת, איננו מחויבים לשתף את בן זוגנו בכל מאוויינו ומחשבותינו. שמירת דברים מסוימים לעצמינו מגנה על תחושת הנפרדות, הפרטיות והעצמאות שלנו בקשר. כדאי לצאת מנקודת הנחה שתמיד קיים חלק נסתר בפאזל האנושי. איננו יודעים הכל ואיננו אמורים לדעת הכל.
אז... מה ניתן לעשות?
להרחיב את פלטת הצבעים- נסי להניח בצד את התפיסה הדיכוטומית של שחור או לבן-"אם בן זוגי לא משתף אותי במידע אז הזוגיות שלנו לא טובה." כדאי לברר- מה הציפיות של כל אחד מכם בשיתוף מידע? מה לעיתים חוסם? האם המקרה הנוכחי אכן מעיד על קשיים נוספים בתקשורת הזוגית? ומה ניתן לעשות כדי לחזק את תחושת האמון והשיתוף ביניכם? חשוב לשוחח על כך ממקום סקרן ולא שיפוטי המעוניין להכיר את הזווית הייחודית שכל אחד מכם תופס את המצב.
מנוע החיפוש הפנימי- המוח שלנו בנוי כמנוע חיפוש של גוגל. המילים שנקליד לתוכו משפיעות על עוצמת הרגש ובהמשך על התגובה שלנו. לבחירת המילים שלך יש כוח. קיים הבדל מהותי בין -"בן הזוג לא שיתף אותי במידע" לבין "הסתיר ממני". אנו יכולים להנמיך את עוצמת התסכול באמצעות מודעות למילים ולמחשבות האוטומטיות העולות בנו.
ניגודים נמשכים זה לזה- לא פעם אנו בוחרים דווקא בבן/ת זוג השונה מאיתנו בדפוס ההתקשרות ובתכונות האופי. יש הנוטים למוחצנות, ולעומתם, בקצה השני של הרצף מצויים האנשים המופנמים, המעדיפים לייצר לעצמם מרחב פרטי, נמנעים מתלות רגשית, זקוקים לשמור על מרחב פרטי ועצמאות, מתקשים להביע רגשות ולא תמיד מבינים מדוע בן/ת הזוג זקוק לשתף בכל דבר. מצב זה עשוי לייצר קונפליקטים בין צרכים מנוגדים כאשר אחד מבני הזוג דורש קרבה ואינטימיות בעוד השני חושש להיבלע בקשר, חש מוצף ומתרחק. חשוב להכיר את "הריקוד הזוגי" ולהבין שתגובת בן/ת הזוג אינה בהכרח מכוונת נגדך אלא היא חלק מאישיותו, האדם שהתאהבת בו. התכונה שבתחילת הקשר שימשה ככוח ממגנט ומושך מייצרת כעת תסכול. לצד הבנת היתרונות והחסרונות הקיימים בכל תכונה, חשוב ללמוד כיצד ייצר איזון שיגשר על הפערים ביניכם.
Ed
