להסכים לא להסכים

​

אני מתקשה להיות בקונפליקט מול חברות שלי. כשנראה לי שכועסים עליי- אני חייבת להתנצל ומבקשת לתקן את המצב. חשוב לי לשמור על יחסים טובים עם הוריי ואחיי וגם כאשר מבקשים ממני משהו שעומד בניגוד לרצונותיי- אני לרוב זו שאוותר. מה אפשר לעשות?

לפני מספר שנים חוקרים הציגו לאנשים רשימה של אירועים מפחידים וביקשו מהם לדרג אותם. להפתעת החוקרים, הפחד שזכה למקום הראשון לא היה פחד ממוות אלא דווקא פחד קהל.                                              

הצורך בשייכות ואהבה הוא צורך הישרדותי בסיסי הטמון בנו. גם היום הנטייה של רובנו היא להשוות עצמנו ביחס לאחרים, לקבל אישור חברתי ולהימנע ממצבים של חרם ובושה. החשש מדחייה חברתית עלול לשתק אותנו.

כדי למנוע מצבים של דחיה יש המוכנים לרַצות את האחר עד כדי התעלמות מהצרכים והרגשות האישיים. לעומתם, יש שיעדיפו להתנתק ולהביע אדישות.

מאחורי שני המצבים הללו מסתתר הפחד להיפגע.                                                                                                                    

הקושי להיות בקונפליקט קשור לנטייה לרַצות (to please). נטייה זו עשויה להתפתח בילדות המוקדמת, בסביבה שהעניקה חיזוקים עבור התנהגות ותרנית המכוונת בעיקר לצרכי האחר, ילדים שגדלו ללא מתן תוקף לכעס שלהם ולאפשרות לאכזב.

החשש מדחייה גורם להתנהגות מרַצה המשרתת את הסביבה, אך עלולה להיות הרסנית עבור האדם עצמו, שמתקשה להיות נאמן לרצונותיו. כל מיכל זקוק לגבולות, אחרת לא יחזיק דבר בתוכו. החיים דורשים מאיתנו לא רק לגלות אכפתיות לסביבה ולוותר אלא גם לדרוש את המגיע לנו. היכולת "להגיד לא" חיונית להתפתחות, לבניית ערך עצמי ומערכת יחסים בריאה.

מה ניתן לעשות?

להגביר את הקול הפנימי – מה את רוצה? מה חשוב לך? נסי להקשיב לקול הפנימי שלך. יתכן שהוא כל כך חלש, עד ששכחת כיצד הוא נשמע. כעת עליך ללמוד להגביר אותו, לברר מה את רוצה (ולא רק מה אחרים רוצים ממך), כיצד חשוב לך לפעול ולבטא את צרכיך.

לשרוף את החמ"ץ – שימי לב למילים בהן את משתמשת. במקום מילים של חמ"ץ (חייב / מוכרח /צריך) המייצרות תובענות נסי להשתמש במילים של ער"ך (עדיף /רוצה /כדאי). מדהים כיצד שינוי של מילה אחת מאפשר לנו לשהות בקונפליקט ולקחת אותו בפרופורציות נכונות.

בין אפס למאה- בחיים אנו נדרשים לקיים איזון בין ההקשבה לצרכים שלנו לבין היענות לצרכי האחר. חשוב לזכור שמדובר בטווח של אפשרויות ולא רק במצב דיכוטומי של כן או לא.

ומה יקרה אם?- הפחד נמצא בעיקר במחשבה-"מה יקרה אם לא יאהבו אותי? אם יכעסו עליי?" מוכנה לעשות ניסוי? בחרי בהתנהגות ספציפית העומדת בניגוד לבקשת הזולת והיצמדי לרצונותיך. יש סיכוי גדול, שתגלי שהעולם לא קרס. ועל אף שהאדם שמולך פחות מרוצה, הוא עדיין מעריך אותך (אולי אפילו יותר) ונשאר בקשר. החשיפות החוזרות יסייעו לך לפתח את שריר האסרטיביות והנאמנות לעצמך.

האומץ להיות לא מושלם- עלינו ללמוד להציג גם את החלקים האנושיים, האותנטיים והפחות מחמיאים שלנו. אנו כמהים לתחושת שייכות המקבלת את מי שאנו באמת, ולא רק את המסכה הנחמדה שעטינו על פנינו. לשם כך נדרשת מאיתנו יכולת חמלה וקבלה עצמית.

להסכים להיות בקונפליקט- אנו רגילים לתפוס מצבי קונפליקט כמשחק סכום אפס- מישהו הולך להפסיד ומישהו מנצח. תפיסה כזו מייצרת דחף להימנע מקונפליקט פנימי או חיצוני.

במקום קונפליקט – נסי לחשוב על שולחן דיונים רחב בו אנשים מנסים להגיע למשא ומתן מסוג Win-Win, בו הצדדים משתפים פעולה ויוצאים מרוצים. לשם כך עליך להקשיב לחלקים השונים הקיימים בך ולתת מקום לכל אחד מהם על שולחן הדיונים הפנימי. להבין לעומק מה הם מבקשים לומר לך ולנסות למצוא פתרון אינטגרטיבי מספק. ראי בזה חדר כושר הכרחי ביכולת שלך להביע את רצונותייך, להצליח לשאת קונפליקט בעתיד מול בן זוגך, ילדייך, חברים. ולמעשה ללמוד כיצד להיות חלק משמעותי בקשר ולא להיבלע בתוכו.

לעיתים חשוב גם להסכים לא להסכים. ופשוט להיות את.