רק מילה טובה
אנו נשואים 10 שנים , הורים ל 3 ילדים מתוקים. לכאורה הכל בסדר, אין דרמות מיוחדות. אבל אני מרגישה שהפכתי להיות "מובן מאליו". ברור שאכין שבת, אנקה, אקח לחוגים... חסרה לי מילה טובה של הערכה ופרגון. כשאני מעירה לבן זוגי על כך, אז הוא אומר "תודה"- אבל אז זה לא מרגיש אמיתי אלא נובע מכך שביקשתי.. מה לעשות ?
הכרת הטוב ואמירת תודה הינם בסיס חשוב ומרכזי במערכות יחסים ובוודאי בזוגיות.
לפעמים יותר קל לנו להודות לאחרים, ודווקא את האנשים הקרובים לנו ביותר אנו לוקחים כ"מובן מאליו". רגע לפני שאנו מחלצים מפינו מילה טובה חולפות בראשנו המחשבות- "מה פתאום שנאמר תודה? זה הרי ברור שיעשו זאת עבורנו.. ובכלל- מתי אמרו לנו? ואם נגיד תודה – אולי הם יחשבו שכבר עשו משהו מיוחד...?".
כדאי שנזכור שכל שינוי מתחיל קודם כל בנו. עלינו לאמן את שריר התודה, להוקיר ולהעריך את הדברים הקטנים, היומיומיים. מדובר בעבודה פנימית לא פשוטה הדורשת ויתור על הציפיות והתבוננות מנקודת מבט חדשה ומתפעלת. הנטייה הטבעית ההישרדותית שלנו הינה להפנות את תשומת לב לשינוי, בעיקר לשינוי שלילי העלול להוות איום, וכך להיערך לסכנה. המוח עסוק בהשוואות למשהו אחר ומתמקד במה שחסר. בתהליך של הכרת הטוב עלינו לבצע פעולה הפוכה – להתמקד ב"יש", להגדיל ולהעצים אותו. כנראה שלא במקרה המילים הראשונות שעלינו לפתוח את היום הינן "מודה אני". הכרת תודה מאלצת אותנו להפנות את מירב תשומת הלב שלנו לרגע הספציפי. להיות נוכחים בהווה. לא להתעסק בעבר או לחשוב על מה שממתין בעתיד. דווקא להתרכז ב"כאן ועכשיו" – לחוות את הרגע, להוקיר וליהנות ממנו.
עד כאן.. הכל טוב ויפה. אני יודעת ,שבתיאוריה זה נשמע מצוין..
אנסה להמליץ על מספר "טיפים" - כיצד נעצים את הכרת הטוב בזוגיות ובכלל בחיינו?
בחירה מודעת- נחליט באופן מודע ומכוון להתמקד בטוב שקיים ברגע זה בי, באנשים סביבי , בבן הזוג , בנוף הנשקף מהחלון, בסיטואציה בה אני מצוי. קראתי שראשי התיבות של אדם חכ"ם הן אדם הרואה חצי כוס מלאה.
שינוי תגובת השרשרת- כידוע לפרשנות שלנו השפעה מכרעת על הרגש והתגובה, ואז מתחיל "כדור שלג". התגובה שלנו משפיעה על הפרשנות של הזולת. כאשר בן הזוג אומר תודה לאחר שהערת לו, ואת מגיבה-" באמת, תודה רבה. אתה אף פעם לא חושב מעצמך לומר תודה". ושפת הגוף משדרת -" זה ממש לא שווה לקבל תודה כזו". בן זוגך קולט זאת, חש את ההאשמה המופנית אליו ומגיב בהתגוננות, תוקפנות או כעס -"מה את רוצה ממני? מה כבר עשיתי? יש לך רק תלונות..". בכדי לעצור את תגובת השרשרת יש לקחת נשימה עמוקה. לבחור בשפת ה"אני", ולנסות להביע את הצורך שלך מאחורי המילים- "אני חשה חוסר פרגון. אני זקוקה ממך למילה טובה ולהערכה על מה שאני טורחת ועושה עבורנו". יש סיכוי שתגובה כזו תייצר משהו אחר.
רק מילה קטנה- אמירת תודה דורשת תרגול ועבודה. כן, זהו צעד קטן, אך מחולל פלאים. גם אם זה מרגיש מלאכותי. עצרו לרגע מהקריאה, ואמרו תודה לאדם הנמצא לידכם על משהו שעשה עבורכם לאחרונה. פשוט תתחילו להתאמן. אנו מגיבים הדדית זה לזה. כפי שצחוק (או פיהוק) מדבקים, כך גם אמירת תודה. נייצר אווירה אחרת. וגם אם זה מרגיש בתחילה מלאכותי ומאולץ- אז מה!? עם הזמן זה יהפוך להרגל קבוע.
נוסחת 1:5 - ג'ון מרדכי גוטמן פסיכולוג ומתמטיקאי פיתח שיטה מדעית בעזרתה הצליח לנבא ב94% מהמקרים אלו זוגות יישארו יחד ואלו יתגרשו תוך 15 שנה, וזאת מתוך ניתוח דפוסי התקשורת ביניהם . הוא גילה נוסחה חשובה- 1:5. הנוסחה טוענת כי יש צורך בחמישה מסרים חיוביים על כל מסר שלילי. כלומר – זה לא מספיק שיהיה יחס של 1:1. יש צורך בהרבה יותר חיזוקים בכדי לתקן את ההשלכות של אמירה או פגיעה שלילית. זה רק מלמד עד כמה צריכים להשתמש בפרגון.
ללמוד לקבל תודה- לעיתים כאשר אחד מבני הזוג מביע תודה, האחר מתעלם או אינו מייחס לכך חשיבות- "שטויות, זה שום דבר". כדאי לאמן גם את שריר "קבלת התודה", להיפתח ולהרגיש את הכרת התודה של האחר מולנו – "זה מאד נעים, ומרגש אותי ששמת לב ושאתה מעריך זאת ". וכך נוצרת הדדיות המגדילה את הכרת הטוב של שני הצדדים. "הכרת תודה היא מהדברים הפשוטים אך רבי העוצמה שבני אדם יכולים להפנות אלה אל אלה." (פאוש).
