כיצד לקבל ביקורת
כשמישהו מעיר לי אני ישר נכנסת למצב מגננה ולא מסוגלת להקשיב למה שיש לו לומר, גם אם כוונתו טובה. אני רואה את הקושי לקבל ביקורת גם אצל אבא שלי וזה ממש מפריע לי. ובכלל מספיק לי שאני הכי ביקורתית כלפי עצמי ולוקחת קשה כשאני טועה. איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לשנות את המצב?
האמת, לרובנו קשה לקבל ביקורת ב"זרועות פתוחות". גם אם נכנה אותה במילים מעודנות כ"ביקורת בונה". ביקורת פוגעת בצורך הבסיסי שלנו לחוש אהובים ומוערכים בכל תנאי ומאלצת אותנו לפגוש בחולשות ובמגבלות שלנו.
הרגישות למשמע ביקורת עשויה להשתנות במצבים שונים ומאדם לאדם, ותלויה בעיקר במרכיב מרכזי באישיות- הדימוי העצמי. בנית הדימוי העצמי החיובי מתחילה מינקות, בהתפעלות ובאהבה ללא תנאי שהורינו מרעיפים עלינו. כאשר אין בידינו די משאבים לבניית דימוי עצמי חיובי – הרי שכל מפגש עם כישלון או אכזבה עלול לערער את תחושת הביטחון שלנו בעולם.
המטפלת המשפחתית, וירג'יניה סאטיר, השתמשה בדימוי של קדירה לתיאור הערך העצמי שלנו.
כדי שתבשיל ייצא טוב יש להשגיח עליו, לערבב את המרכיבים, להוסיף תבלינים, לבשל על אש קטנה וכו'... כאשר יש לנו "קדירה פנימית" מלאה, אנו גדלים לאנשים שמסוגלים לקבל את עצמינו על חולשותינו וחסרונותינו. גם אם לא הצלחנו במבחן ,כפי שציפינו-יתכן ונתאכזב מעט, אך עדיין נרגיש שווים. שכן ,הדימוי העצמי שלנו אינו תלוי לחלוטין בציון זה או אחר. לעומת זאת, כאשר הקדירה ריקה והדימוי העצמי נמוך- כל משב רוח קל מערער אותנו והביקורת החיצונית הופכת להרסנית, ומייצרת תחושות קשות של השפלה ותסכול.
ציינת שקשה לך לראות את הצד הביקורתי באביך. לא פעם אחרים משמשים לנו מראה להבחין במה שאולי גם קשה לנו עם עצמנו. ואכן, הפן הביקורתי במערכות יחסים מקשה על היכולת לפתח אינטימיות ולחלוק בקשיים ובחולשות.
מה לעשות?
למלא- ראשית, חשוב למלא מדי יום את "קדירת הערך העצמי" שלנו, כך לא נהיה תלויים אך ורק בתוצאות של אירועים וחיזוקים חיצוניים. כווני את הזרקור לחוזקות שלך. רשמי מדי יום לפחות שלושה דברים שאת מעריכה ומודה לעצמך עליהם.
לסנן- לא כל ביקורת ראויה להתייחסות ולעיבוד פנימי. לעיתים ביקורת היא תוצר ההשלכות של הזולת. ניתן פשוט לומר- "אני שומעת אותך. אך איני מסכימה עם חלק מהדברים שהעלית". קחי נשימה. אל תמהרי לתקוף בחזרה או לפסול את כל הנאמר.
לברור- השתדלי לבחון את הביקורת באופן ענייני. נסי לקחת אותה למקום חיובי של התקדמות ולמידה. הקשיבי מבלי להתגונן. אם משהו לא ברור- בקשי הבהרות.
טעמי- לפעמים אפשר לבקש משוב במנות קטנות. בכפיות. אומרים שההבדל בין רעל לתרופה הוא... המינון. זה נכון גם למינון בתחום מתן וקבלת ביקורת. כאשר הביקורת מופנית אלינו בזמן שאיננו מסוגלים להכיל אותה עדיף לומר- "חשוב לי לשמוע מה שיש לך לומר. אך אני מעדיפה שנקיים את השיחה בזמן אחר."
וכמה מילים על ביקורת עצמית...
רבים מתבלבלים בין מודעות עצמית לביקורת עצמית. מגיל שנה המודעות הראשונית נכנסת לפעולה, כשהילד מזהה את עצמו בתמונה וקורא בהתפעלות- "הנה אני!".
מודעות עצמית הינה פונקציה חיונית להתפתחות ולהתקדמות. אולם התמקדות-יתר בשלילי עלולה לגרום לכשלים רגשיים, לחוסר ביטחון עצמי ולירידה במוטיבציה.
לעיתים הביקורת העצמית הוטמעה בילדות מצד ההורים או דמויות סמכות אחרות והפכה עם הזמן לפס-הקול הפנימי שלנו. מהו הפלייליסט המלווה אותך? האם אלו בעיקר משפטים שליליים המתמקדים רק במה שיש לתקן?
מותר לטעות. למעשה- חשוב לטעות! כאשר אנו טועים בנסיעה- תוכנת הניווט לא צורחת עלינו שטעינו, אלא פשוט עורכת חישוב מסלול מחדש. אולי כדאי שנאמץ טקטיקה זו?
אם את רואה בכל טעות- כישלון עצמי, תתקשי להיות בתנועה של התקדמות וצמיחה. אהבתי את הגדרתו של וינסטון צ'רצ'יל למושג הצלחה-"הצלחה זה לעבור מכישלון לכישלון מבלי לאבד התלהבות." איזה יופי! להצליח לראות בכישלון הזדמנות להתנסות מחודשת וללמידה. ובדיוק מהמקומות הללו נבנה החוסן הפנימי שלנו, שמאפשר לנו לגדול.
Edi
